בש"א 4025/02 נתיבי א.ד. בע"מ נ. בנק דיסקונט לישראל בע"מ

1.ערעור אזרחי שהגישו המערערים לבית המשפט העליון התקבל, כך שהתיק הוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת שתינתן למערערים רשות להתגונן בתביעה שהוגשה כנגדם בסדר דין מקוצר. בית המשפט העליון העמיד את סכום הוצאות הדיון בשתי הערכאות על סכום 50,000 ש"ח אך קבע כי בית המשפט המחוזי יחליט בתום הדיון שלפניו מי ישא בהוצאות האמורות ובאלו שיעורים. המערערים עתרו לבית משפט זה בבקשה להחזרת הערבון, שהפקידו במסגרת הערעור. כבוד הרשם ע' שחם דחה בקשה אחרונה זו, וקבע כי בשלב זה לא יושב הערבון. מכאן הערעור שלפנינו.

2.עיקר טענתם של המערערים היא כי הערבון שהופקד נועד להבטיח את תשלום הוצאות הדיון בערעור לבית המשפט העליון. משזכו המערערים בערעור - כך הם טוענים - הרי שלא הם, אלא המשיב צריך לשאת בהוצאות הדיון בו, ולפיכך, יש להורות על השבת הערבון לידיהם.

3.דין הערעור להידחות. כבוד הרשם קבע כי נוכח האמור בסיפא לפסק הדין בערעור העיקרי, אין מקום להשבת הערבון בשלב זה, הואיל וקיימת אפשרות כי המערערים הם שיישאו בסופו של יום בהוצאות שנקבעו. ואכן, ההחלטה כי תשלום ההוצאות בבית משפט זה יהיה כרוך בתוצאת הדיון בבית המשפט קמא - החלטה עליה אין חולק - היא הנותנת, כי כל עוד לא נסתיים ההליך בבית המשפט קמא היה מקום להותיר את הערבון על כנו.

אשר על כן, הערעור נדחה. המערערים יישאו בהוצאות המשיב בהליך זה בסך של 2,000 ש"ח.