פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"א
4028/16 - א'
לפני:
כבוד הרשם גלעד לובינסקי זיו
המבקש:
מתניה רדין
נ ג ד
המשיבות:
1.
מפעלי ים בע"מ
2. מדינת ישראל רשות המיסים
3. מדינת ישראל משטרת ישראל
בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך
החלטה
לאחר שעיינתי עיין היטב בכתבי בי הדין השונים ובחנתי את בקשת הארכה על רקע אמות המידה החלות בכגון דא (למשל, בר"מ 6094/13 מדהנה נ' המשרד לקליטת עליה (10.12.2013)) - נחה דעתי כי בנסיבות העניין אין מקום לחסום את שעריו של בית משפט זה בפני המבקש וכי דינה של הבקשה להתקבל. זאת מן הטעמים המצטברים הבאים:
ראשית , אין למעשה מחלוקת בין הצדדים כי המועד האחרון להגשת בקשת רשות הערעור חל ביום 18.5.2016 (בהתחשב בפגרת הפסח). בקשת הארכה הגיעה למזכירות בית המשפט, באמצעות הפקסימיליה, ביום 18.5.2016 שעה 13:41 . אמנם, לאור שעת הגעתה של הבקשה לבית המשפט אפשר שיש לראותה כאילו הוגשה ביום שלמחרת (ראו תקנה 497ב בצירוף תקנה 497א(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). ואולם אף אם כך הדבר, הרי שמדובר באיחור קצר ביותר (אחת עשרה דקות מעבר לשעה הקבועה בתקנות). זאת ועוד, מן המסמכים שבתיק עולה כי: (א) משרד בא כוח המבקש שיגר את הבקשה למזכירות בית המשפט בשעה 13:26 ( לפני השעה הקבועה בתקנות); ו-(ב) בא כוח המשיב 1 עודכן ביחס לבקשת הארכה בבוקרו של יום 18.5.2016, היינו בתוך המועד להגשת בקשת רשות הערעור. בכך יש כדי לאיין את הסתמכותו של המשיב 1 על ההחלטה, ונתון זה מהווה כידוע שיקול בעל משקל בלתי מבוטל התומך במתן ארכה.
שנית , הארכה שהתבקשה מדודה - חמישה ימים, מתוכם שלושה ימי עבודה בלבד. יצוין, כי בקשת רשות הערעור אכן הוגשה במועד שהתבקש, היינו ביום 23.5.2016 (בכפוף, כמובן, למתן ארכה).
שלישית , לאחר עיון במסמכים שבתיק איני סבור שניתן לקבוע באופן חד משמעי כי סיכוייה הלכאוריים של בקשת רשות הערעור כה קלושים עד כי אין טעם לדון בה, כפי שמשתמע מתגובת המשיבה 1 (ויצוין כי איני מביע עמדה פוזיטיבית לעניין הסיכויים).
רביעית , לעניין ההסבר אשר ניתן ביחס לצורך בארכה: אכן, היה מקום כי המבקש ימסור פירוט רב יותר בכל הנוגע למועדי פניותיו לרשות המיסים ולבנק, כמו גם באשר למאמצים אשר נעשו על מנת לקבל תשובות מתאימות לפני היום האחרון להגשת בקשת רשות הערעור ולהגישה במועד. עם זאת, בנסיבות העניין מוכן אני להניח כי הבדיקות אותן ביצע המבקש בעקבות מתן ההחלטה - ואשר על פני הדברים ניתן להבין את הטעם העומד בבסיסן - הטילו על המבקש נטל נוסף, ולוּ מסוים, בכל הנוגע להגשת בקשת רשות הערעור במועד. די בכך, בשילוב יתר השיקולים אשר צוינו לעיל, כדי להטות את הכף לעבר מתן ארכה.
אציין כי לא נעלמו מעיניי טענותיה השונות של המשיבה 1, לרבות לעניין המטרה אשר לשמה מעוניין המבקש להגיש את בקשת רשות הערעור. ואולם, איני סבור כי טענות אלו מצדיקות את דחייתה של הבקשה.
התוצאה היא כי הבקשה מתקבלת כך שהמועד להגשת בקשת רשות הערעור מוארך עד ליום 23.5.2016, מועד הגשתה בפועל. המזכירות תפתח תיק מתאים ותתייק בו את בקשת רשות הערעור, את כרך הנספחים לבקשה ואת החלטתי זו. בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ח
באייר התשע"ו (26.5.2016).
גלעד
לובינסקי זיו, שופט
ר
ש ם