בש"א 4034/15 פלוני נ. פלוני

1.

לפניי שתי בקשות שהוגשו לפי סעיף 78 ל חוק בתי המשפט [נוסח משולב] , התשמ"ד-1984, להעברת הדיונים בשני הליכים שנפתחו בצוותא חדא על ידי המבקשת ונגד המשיב בבית משפט לענייני משפחה באילת – תמ"ש 58598-05-15, שעניינו תביעת מזונות; ותמ"ש 58596-05-15, העוסק במשמורת על המבקש 2 (להלן ביחד: התובענות ) – אל בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה (בש"א 4034/15 ו-בש"א 4044/15, בהתאמה; להלן ביחד: הבקשות ). שלא כרגיל, מי שמבקשת את העברת הדיונים היא זו שפתחה את שני ההליכים באילת. הרקע לבקשות הוא מעברה של המבקשת ביחד עם המבקש 2, הוא בנם בן ה-3 של המבקשת והמשיב, למעון לנשים מוכות במרכז הארץ; לשם הגיעה ביום 22.3.2015 – עובר להגשת התובענות – ולטענתה היא חוששת שאם תידרש להגיע לדיונים באילת "תתקשה מאוד המערכת להגן עליה" מפני בעלה. לדבריה, חששה מפני בעלה הוא שהביא לבריחתה מאילת, ולכן ניהול הדיונים בתובענות באילת יכביד עליה מן הבחינה הנפשית, בנוסף לקושי שבהגעה לאילת בשל המרחק הרב מהמעון שבו היא שוהה.

1.

הבקשות הועברו לתגובת המשיב, שממנה עולה הסבר אחר להשתלשלות האירועים ולפיו המבקשת היא שנקטה באלימות כלפי המשיב, ולא להיפך. על פי התגובה, בני הזוג מתגוררים באילת בנפרד והתנהלו ביניהם שורה של הליכים עקב סכסוכים, בחלקם אלימים. כך, ביום 12.3.2015 הגיעה המבקשת לדירתו של המשיב וגרמה לנזקים ברכוש, וזאת בהמשך לאירוע קודם שבו גרמה לחבלות בפניו של המשיב. המבקשת שהתה יממה במעצר בעקבות התפרעותה בדירת המשיב ובהמשך נשלחה למעצר בית למשך ארבעה ימים (ממ"י 29147-03-15). למחרת שחרורה ממעצר הבית הגישה המבקשת ביום 18.3.2015 בקשה לצו הגנה בטענה לאלימות מצד המשיב כלפיה וכלפי ילדיה. צו ההגנה ניתן במעמד צד אחד ונקבע מועד לדיון ביום 23.3.2015, אך בהגיע המועד הודיעה המבקשת כי לא תוכל להתייצב לדיון, שנדחה לכן ליום 30.3.2015. גם ביום זה לא התייצבה המבקשת והדיון התקיים בנוכחות המשיב בלבד, שהכחיש מכל וכל את האמור בבקשה לצו הגנה. בית משפט לענייני משפחה באילת סקר את השתלשלות האירועים בין בני הזוג, שאותה הציג המשיב, דחה את הבקשה לצו הגנה והשית את הוצאותיה על המבקשת (ה"ט 37787-03-15).

נוסף לאמור, מעיון בתיקים שבהם מעורבים הצדדים עולה כי יום קודם להגשת התובענות על ידי המבקשת, הגיש המשיב ביום 27.5.2015 שתי תובענות מצידו לבית משפט לענייני משפחה באילת – האחת בעניין המשמורת על המבקש 2 והשנייה תביעה להשבת מיטלטלין, שלטענתו נטלה המבקשת מדירתו טרם שעברה למרכז הארץ.

2.

לנוכח כל האמור, ברי שאין בידי להביע דעה לעניין החששות של המבקשת, ואולם התמונה המצטיירת היא שלכאורה החששות הם הדדיים. במצב דברים זה, כאשר מקום המגורים של שני בני הזוג הוא באילת; התביעות הוגשו באילת; שירותי הרווחה ועדים פוטנציאליים נמצאים באילת – איני רואה מקום להיענות לבקשה והיא נדחית.

ויודגש כי אך מובן הוא שככל שקיימים גילויי אלימות המונעים הגעה לאילת – על הצדדים לפנות לרשויות אכיפת החוק; אך אין בידי לקבוע, על יסוד הבקשה והתגובה לה, כי קיימת מניעה לקיום המשפט באילת.