בבית המשפט העליון
בש"א
4035/10
בפני:
כבוד השופט נ' הנדל
המערערים:
1. פלוני
2. פלוני
נ
ג
ד
המשיבים:
1.הקרן לטיפול בחסויים
2. עיריית בת ים
3. משרד העבודה
והרווחה /ת''א
4.משרד העבודה והרווחה
/ לשכה ראשית
5. מדינת ישראל
ערעור על החלטת הרשם ג' שני מיום 18.4.10 בבע"מ 10457/09
פסק-דין
1.
מונח בפני ערעור על החלטת הרשם ג' שני (מיום 18.4.10) במסגרתה פטר הרשם את המערערים מאגרה בהליך העיקרי אך דחה את בקשתם לפטור מעירבון תוך שהוא מעמיד את סכום העירבון על סך של 3,000 ₪ (בע"מ 10457/10). מכאן הערעור שלפני.
2.
אף אם יש לצאת מנקודת הנחה כי אכן מצבם של המערערים אינו מבין הטובים – נקודת הנחה ממנה יצא גם הרשם בהחלטתו – הרי שהמערערים לא עמדו בתנאי השני למתן פטור מעירבון והוא קיומם של סיכויי הליך טובים. ההליך העיקרי הינו השגה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (השופטת ו' פלאוט בעמ"ש 7716-08-09) במסגרתו נדחה הליך הערעור של המערערים מחמת היעדר הפקדת עירבון. ככלל, היקף ההתערבות של בית משפט זה בשבתו כבית משפט לערעורים בסוגיית עירבון הינו מצומצם. מעבר לכך, מעיון בחומר עולה כי בית המשפט המחוזי נתן למערערים, לפנים משורת הדין, מספר הזדמנויות ואורכות להפקדת העירבון וחרף האורכות טרם הופקד העירבון כאמור. במצב דברים זה ספק אם קיים סיכוי גבוה להליך ההשגה דנן. עוד עולה כי מי שצורפה כמערערת 1 להליך, אמו של המערער 2, הינה חסויה על פי דין וכפי העולה מן החלטות הערכאות השונות המערער 2 לא מונה כאפוטרופוס שלה על פי דין. אף נתון זה מעיב על סיכוייו של ההליך דנא. ודוק, הרשם התחשב במצבם של המערערים בכך שפטר אותם מתשלום אגרה בהליך. השיקולים במתן פטור מאגרה אינם זהים לשיקולים למתן פטור מעירבון. כאן, הרשם הפחית את סכום העירבון באופן המצוי ברף הנמוך בהליכים מעין אלו. בשקלול הנתונים לנוכח המבחנים למתן פטור מעירבון, יובהר,כי היה והמערערים יצליחו בהליך או שלחליפין לא יוטלו עליהם הוצאות בגין הליך זה – אז יושב סכום העירבון. נוכח הנסיבות האמורות - לא מצאתי כי יש בשיקול דעתו של הרשם משום טעות משפטית המצדיקה התערבות.
3.
הערעור נדחה, אין צו להוצאות. המערערים יפקידו עירבון כאמור בסך 3,000 בתוך 15 ימים. ימי הפגרה יבואו במניין הימים. בהיעדר הפקדת עירבון – יידחה ההליך בלא התראה נוספת.
ניתן היום, ו' באלול התש"ע (16.8.10)
ש ו פ ט