בש"א 4102/99 מפלגת העבודה סניף חיפה נ. נכסים ח.ו.מ.ג. בע"מ

באת כוח המבקשת מבקשת הארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור, שכן במשך חלק ניכר מהתקופה העומדת לרשותה על פי התקנות, תשהה בחו"ל, ולא יעלה בידה לדון עם מרשתה בצעדים המשפטיים העומדים לרשותה. כן היא מציינת כי בבית המשפט תלויה ועומדת בקשת רשות ערעור בתיק אחר בין אותם צדדים, באותה עילת תביעה.

בא כוח המשיבה מתנגד לבקשה. לטענתו, יש לדחות את הבקשה משום שאינה נתמכת בתצהיר. עוד הוא טוען כי מדובר בסחבת מגמתית של המבקשת, הגורמת עיוות דין, כי נדרש טעם מיוחד להארכת המועד וכי סיכויי המבקשת בערעור קלושים.

אשר לטענה בדבר החובה לפרט תצהיר, אכן חובה זו קיימת כל אימת שמתעורר צורך בהוכחת עובדות, אולם בבקשה זו, כאשר העובדות הרלוונטיות הן מועד המצאת ההחלטה למבקשת והימצאות באת כוחה בחו"ל, מוטב היה היא אילולא הועלתה הטענה.

יתר על כן: גם בתגובת המשיבה טענות עובדתיות בדבר נוהגה המגמתי של המבקשת להגיש בקשות חסרות בסיס משפטי וגרימת סחבת. על אף שעובדות אלו, מן הסתם, שנויות במחלוקת, לא מצא בא כוח המשיבה לנכון לתמכן בתצהיר. על כך נאמר "טול קורה מבין עיניך...".

לגופו של עניין, הלכה היא כי "עצם הגשת הבקשה תוך המועד עשויה, יחד עם טעמים אחרים, להוות טעם מיוחד" (ב"ש 34/70, שמסיה נגד אלקרעין , פ"ד כד(1) 307, 308).

בקשה זו הוגשה זמן רב לפני תום המועד. באת כוח המבקשת תשהה בחו"ל במסגרת האגודה לרופאה ומשפט, ונסיעה זו תוכננה, מן הסתם, זמן רב לפני קבלת ההחלטה נשוא בקשה זו.

בהצטברן של נסיבות אלו עם עובדת הגשת הבקשה מבעוד מועד, יש משום טעם מיוחד, ולפיכך אני מאריכה את המועד להגשת בקשת רשות ערעור עד יום 30.8.99.