בש"א 4134/05 יורי יורצנקו נ. בנק העצמאות בע"מ

לפני בקשה לאיחוד דיון בת.א. 5583/04 (שלום ב"ש) עם הדיון בת.א. 16136/05 (שלום ת"א).

שתי התובענות, עניינן ערבות של המבקשים לחובם של המשיבים 3-4 כלפי המשיב 1 בגין הלוואה שנטלו מן המשיב 1 לרכישת דירה. משיבים 3-4 לא עמדו בפרעון ההלוואה במועדה. התביעה האחת הוגשה על ידי המבקשים נגד משיב 1 לבית משפט השלום בדימונה (ביום 8.7.2004). ההליך הועבר לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו בעקבות החלטה לגבי הסמכות המקומית להידרש לתביעה, בשל תניית שיפוט ייחודית. התביעה היא, לפיצוי המבקשים בגין נזקים שנגרמו להם כתוצאה מהפרת חובותיו של משיב 1 כלפיהם כערבים. בתביעה נטען כי המשיב 1 לא חשף בפני המבקשים-הערבים מידע מהותי בקשר להלוואה שנטלו משיבים 3-4, לרבות העובדה שחוב הלוואת מימון קודמת שנטלו בזמנו מן המשיב 1 נגרר כחוב רובץ על הדירה שרכשו המשיבים 3-4 לאחר שהאחרונים לא עמדו בהתחייבויותיהם השוטפות לפרעון הלוואת המימון הקודמת. התביעה השניה היא תביעה כספית שהגיש המשיב 1 (ביום 30.8.2004) לבית משפט השלום בבאר-שבע כנגד משיבים 3-4 (הלווים) וכנגד המבקשים ומשיב 5, שהיו כולם הערבים לפרעון ההלוואה.

הבקשה היא לאחד את הדיון בשתי התובענות בטענה כי נושאן הוא אחד – חבותם של המבקשים בגין ערבותם להבטחת חובם הכספי של הלווים. המשיב 1 מתנגד לאיחוד הדיון. לטענתו, בבסיס שתי התביעות עומדות מערכות עובדתיות ומשפטיות שונות, אשר לא קיימת ביניהן כל חפיפה. אף הצדדים לתביעות אינם זהים והעדים שידרשו להעיד בשתי התביעות אינם זהים. יתר המשיבים לא הגיבו לבקשה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה השתכנעתי כי יש להורות על איחוד הדיון בתובענות. כפי שנפסק לא פעם, "תכליתה של תקנה 7 ... הינה, בין היתר, הגברת היעילות בדיון ומניעת הכרעות סותרות, תוך שמירה על האינטרסים של הצדדים להליכים השונים... לאור המטרה שביסוד תקנה זו נפסק, כי 'די בכך שבין שתי תובענות קיימת השקה, גם אם לא חפיפה מוחלטת, בכדי לקבוע כי הן באותו נושא'" (בש"א 2691/01 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' רויטל בצלאל (לא פורסם)). מעיון בחומר שלפני עולה כי קיימת חפיפה מסוימת בין שתי התובענות, לפחות ככל שהדברים נוגעים לרקע העובדתי שבבסיס ההליכים. להכרעות בתובענות עשויות להיות השלכות הדדיות, ואף קיים חשש שייקבעו ממצאים עובדתיים שונים בשאלות קרובות. יש לזכור עוד כי ניהול שני ההליכים במקביל יביא לבזבוז זמן שיפוטי יקר. בנסיבות אלה, אין זה רצוי כי התביעות תידונה בפני ערכאות שונות. יובהר, כי המדובר אך באיחוד הדיון ולא באיחודן של שתי התובענות. אין מניעה, איפוא, כי ישמר אופיו הייחודי של כל הליך. עניין דיוני זה יוסדר, מכל מקום, על ידי בית המשפט של הדיון. באשר למקום בו יקויים הדיון המאוחד, הרי שנוכח תניית השיפוט הייחודית ראוי לקיים את הדיון בבית המשפט בתל-אביב חרף קיומן של זיקות הקושרות את ההליכים לאיזור באר-שבע.

אי לכך, אני מורה על העברת הדיון בת.א. 5583/04 מבית משפט השלום בבאר-שבע לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו, ואיחוד הדיון בו עם הדיון בת.א. 16136/05 בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו. משיב 1 ישלם למבקשים הוצאות ושכר-טירחת עורך-דין בסכום כולל של 3,000 ₪.