בש"א 4134/10 רימונד חן נ. אלון דוד פרג'

1.

מונח בפני ערעור על החלטת הרשמת ד' כהן-לקח מיום 11.5.10 במסגרתה בוטל פסק דינו של הרשם (דאז) י' מרזל ההורה על מחיקת ההליך העיקרי (ע"א 4959/09) מחוסר מעש. עם זאת, הרשמת התנתה את החזרת ההליך למרשם בהפקדת עירבון בסך 13,000 ₪ וזאת במסגרת בקשת המערערת לפטור מעירבון בהליך. המערערת משיגה בהליך דנא על ההחלטה שלא לפטור אותה מעירבון בהליך וכי "החייאת ההליך" הותנתה על ידי הרשמת בהפקדת העירבון כאמור. לטענתה, מצבה הכלכלי מצדיק פטור מעירבון.

2.

ראשיתו של ההליך בדחיית תובענת המערערת בבית המשפט המחוזי בירושלים (סגה"נ ע' חבש בה"פ 4381/05 מיום 20.4.09). נוכח פסק הדין, הגישה המערערת ערעור לבית משפט זה. במקביל לפתיחת ההליך הוגשה בקשה לפטור מאגרה ועירבון. המשיבים נתבקשו להשיב לבקשה. המשיב 4 הגיב כי הבקשה לא הומצאה לו ובשל כך הורה הרשם (דאז) י' מרזל למערערת להמציא את הבקשה תוך מתן הודעה לבית משפט זה. משלא הוגשה הודעה כאמור ובחלוף המועד לכך, נתן הרשם החלטה נוספת לפיה על פי בירור עם המזכירות המערערת אינה מיוצגת עוד ועל כן עליה הנטל להמציא למשיבים את בקשותיה. עוד הודגש בהחלטה, כי בהיעדר תגובה יכול ויימחק ההליך ללא התראה מחוסר מעש. משלא הוגשה תגובה אף בהמשך להחלטה זו, נמחק ההליך כאמור. המערערת הגישה בקשה לביטולו של פסק הדין מן הנימוק כי החלטות הרשם הנזכרות לא הומצאו לה ונודע לה על מחיקת ההליך רק לאחר שהמשיבים עדכנו אותה ודרשו את הוצאות המשפט שהושתו עליה בבית המשפט המחוזי. נוכח נימוקי המערערת, הורתה הרשמת על החייאת ההליך תוך שהיא מציינת כי "התנהלותה של המערערת מעוררת קושי" משעה שהמערערת הצהירה, בין היתר, כי לא זנחה את ההליך והייתה מבררת בדבר מצבו במוקד הארצי של מערכת בתי המשפט. כן לא הונח הסבר על ידי המערערת בדבר השיהוי בהגשת הבקשה לביטול פסק הדין. מהצד האחר, צוין על ידי הרשמת כי כנראה ההודעה המתריעה בדבר האפשרות למחיקת ההליך לא נמסרה לידי המערערת וכי מחיקת ההליך מחוסר מעש מהווה צעד דרסטי שיש לנקוט בו במשנה זהירות. מכאן החליטה הרשמת, כי יש להורות על החייאת ההליך. עם זאת, בשל הטורח שנגרם למשיבים ובשים לב להגנה גם על אינטרס המשיבים, הטילה על המערערת הוצאות

בסך 3,000 ₪ בגין הבקשה שהוגשה לפניה.

בהמשך להחלטה בדבר השבת הערעור למרשם, המשיכה הרשמת ודנה גם בבקשת המערערת לפטור מעירבון. הרשמת מצאה כי אמנם מצבה של המערערת אינו מבין הטובים. עם זאת, היא עדיין לא עמדה בנטל המוטל עליה להראות כי מצבה הכלכלי אינו מאפשר גיוס העירבון כנדרש. כמו כן, התמונה האישית של המערערת מבחינה כלכלית ובריאותית הוצגה באופן חלקי. בהמשך לכך ומשעה שהבקשה לביטול פסק הדין נתקבלה, הותנתה השבת ההליך למרשם בהפקדת עירבון בסך 13,000 ₪.

יצוין, כי מעיון בחומר המונח לפני לא מצאתי כי יש להתערב בשיקול דעתה של הרשמת בדבר דחיית הבקשה לפטור מעירבון ושיעורו. הרשמת איזנה בין השיקולים השונים והתנתה את החייאת ההליך בהפקדת עירבון במסגרת הערעור. השאלה העומדת להכרעה היא האם שיעור העירבון גבוה מדי. אמנם, ניתן היה להגיע לתוצאה אחרת במקרה דנן המיטיבה במעט עם המערערת. ברם, במסגרת ערכאת הערעור ובהתחשב בחסר בחומר שהוגש על ידי המערערת. כמו כן – וזה העיקר – יש ליתן את הדעת גם לאינטרס הלגיטימי של הצד השני לרבות טענתו שטרם זכה לקבל את סכום ההוצאות בסך 30,000 ₪ שנפסקו לטובתו בהליך קמא. בשל השיקולים האמורים, לא הייתי מתערב בקביעת הרשמת. כפי שציינה, מדובר במספר משיבים ועולה כי לולא מצבה הכלכלי הנטען של המערערת סכום העירבון היה אף גבוה יותר. בל נשכח, שהמנגנון בדבר הפקדת העירבון נקבע על ידי מחוקק המשנה בהליכי ערעור. עצם ההפקדה אינו מעיד כי בהכרח יפסקו סכום הוצאות או סכום הוצאות בשיעור גובה העירבון. לכן היה והמערערת צודקת בטענותיה בהליך ההשגה על החלטת בית המשפט המחוזי, סביר להניח כי סכום העירבון יושב לה. מהצד האחר, היה ועמדתה תדחה, יש מקום להגן על אינטרס הצד שכנגד ולו בהפקדת עירבון על ידי המערערת בסכום שנקבע. בראייה זו, אין נפקות לכך שהמערערת לא קיבלה כנראה את הודעת ההתרעה טרם מחיקת ההליך, אלא התוצאה הולמת את נסיבות המקרה.

3.

הערעור נדחה. המערערת רשאית להפקיד עירבון בסך 13,000 ₪ כאמור בהחלטת הרשמת בתוך 21 יום. יתר הקביעות בהחלטת הרשמת נותרות אף הן בעינן. בהיעדר הפקדה כאמור יידחה ההליך בלא התראה נוספת. המזכירות תוודא המצאת פסק דין זה למערערת.