פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"א
4146/12 - א'
לפני:
כבוד הרשם גיא שני
המבקש:
ברטי (בני) סינבטי
נ ג ד
המשיבים:
1. לב לבייב
2. קבוצת לבייב ניהול פרוייקטים בע"מ
3. אריה ברבוי
4. סרגיי וולודין
5. יצחק פורן ,עו"ד
6. דרור וקסלר ,עו"ד
7. ארז משעל
8. אלכס סוטובסקי
9. נדב גרינשפון
10.
Pandale Investment Ltd
Cyprus
11.
L.L Mining Corporation B.V
12.
S.H.G GOLDEN & SILVER
LTD
13. חברת
TK GEO RESOURCES
14. חברת
TK GEO RESERVES
בקשה להארכת מועד
החלטה
מונחת לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק-דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת ר' רונן ), מיום 28.4.2012, שבו נדחתה בקשתו של המבקש לאישור תביעה נגזרת.
פסק-הדין הומצא לבא-כוח המבקש ביום 1.5.2012, ומכאן שהמועד האחרון להגשת ערעור חל ביום 17.6.2012. הבקשה שלפניי הוגשה ביום 24.5.2012 והארכה המבוקשת בה היא עד ליום 20.7.2012. בבקשה נטען כי בסמוך למועד מתן פסק-הדין קמא התדרדר מצבו הבריאותי של המבקש עד כדי ניתוח בלבו ביום 23.4.2012. המבקש, כך נטען, נדרש על-ידי רופאיו לנוח ולשהות "בסביבה נטולת מתחים" עד ליום 5.6.2012, ולכן יוכל לסייע בהכנת הערעור רק החל מתאריך זה. בבקשה מודגשת מעורבותו הרבה של המבקש בתיק, והידע הרב המצוי אך ורק בידיו. עוד נטען בבקשה כי הארכה דרושה גם נוכח היקפו הגדול של התיק והעומס הרב במשרד בא-כוח המבקש.
עיינתי בבקשה ובתגובות המשיבים ובאתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה באופן חלקי. ראשית יש לציין כי הבקשה עצמה הוגשה זמן רב לפני חלוף המועד הקצוב בדין להגשת ערעור, ובכך יש כדי למנוע פגיעה-של-ממש באינטרס ההסתמכות והציפייה של המשיבים. גם מצבו הרפואי של המבקש וההמלצה להימנעות מלחצים הם נתונים שאיני מתעלם מהם, עם זאת המשקל שניתן לייחס להם מוגבל שכן מדובר בבעל-דין מיוצג, ולא זו בלבד אלא שעורכי הדין הנוכחיים ייצגו את המבקש גם בבית המשפט קמא. במצב דברים זה, לא שוכנעתי כי מצבו הרפואי של המבקש שלל את האפשרות להיערך להגשת ערעור. עורכי-הדין, שבוודאי בקיאים היטב בתיק, צריכים היו לנצל כראוי את פרק-הזמן שעמד לרשותם מאז המצאת פסק-הדין לידיהם (ויש להניח כי אכן כך עשו).
עוד אציין כי אכן מדובר בתיק שהיקפו לא קטן, ופסק-הדין של בית המשפט המחוזי משתרע על 67 עמודים.
לגבי נסיעתו של המבקש לחוץ-לארץ בתקופת המנוחה: המשיבים מעלים את תמיהתם על נסיעה זו בעת שהמבקש לדבריו נדרש למנוחה עקב בעיות לב; המבקש מצדו טוען כי לא מדובר אלא ב"חופשה רפואית" שתכליתה התרחקות מן הסביבה הלוחצת, וכי בעת הטיסה חזרה לישראל הוא חש לחצים בחזה (כפי שעולה אף ממסמך רפואי המצורף לבקשה). איני רואה להרחיב בעניין זה. המסקנה שאליה הגעתי – כמפורט להלן – משקפת איזון בין הנתונים שלפניי והשיקולים הרלוונטיים, כפי שצוינו לעיל, ולא ראיתי להעמיק חקר באשר לנסיעה האמורה ולמטרותיה.
לאור כל האמור, ראיתי לנכון ליתן ארכה מדודה – עד ליום 27.6.2012. ככל שיוגש ההליך, יצוין דבר הארכה בפתחוֹ, ויצורף לו עותק מהחלטתי-זו. בנסיבות העניין אין צו להוצאות בהליך שלפניי.
ניתנה היום, ט"ו בסיוון
תשע"ב (5.6.2012).
גיא שני
ר ש ם