בש"א 4155/99 א.ארנסון בע"מ קבלנים לעבודות ציבוריות ובניין נ. מישרי הצפון

1.שני פטישי חציבה, כל אחד מהם בבעלות קבלן משנה אחר לביצוע עבודות ביוב, נגנבו מאתר העבודה בירושלים. ביום 10.12.97 הגיש אחד מהם - שבבעלותו אחד הפטישים - תובענה לבית משפט השלום בחיפה כנגד הקבלנים הראשיים, ואלה שלחו הודעה לצד שלישי לחברת השמירה והמבטח שלה (להלן-תביעת חיפה). ביום 30.12.98 הגיש קבלן המשנה האחר - שבבעלותו הפטיש האחר - תובענה לבית משפט השלום ברמלה נגד הקבלנים הראשיים, וחברת הביטוח שלהם ונגד חברת השמירה וחברת הביטוח שלה (להלן - תביעת רמלה). הקבלנים הראשיים עתרו לפני להעביר את תביעת רמלה לבית משפט השלום בחיפה ולאחד אותה עם תביעת חיפה והוא - על יסוד תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. לחלופין הם מסכימים להעברת תביעת חיפה לבית משפט השלום ברמלה ואיחודה עם תביעת רמלה.

חברת השמירה וחברת הביטוח שלה מסכימות לבקשה. התובע בתביעת חיפה אינו מתנגד להעברת תביעת רמלה לבית משפט השלום בחיפה, אך הוא מתנגד להעברת תביעת חיפה לבית משפט השלום ברמלה. התובע בתביעת רמלה מתנגד לבקשה, ורק לחלופין - אם התנגדותו תידחה - הוא מסכים להעברת תביעת חיפה לבית משפט השלום ברמלה ואיחודה עם תביעה זו. הוא מנמק את התנגדותו בטענה של שיהוי ובשיקולים של מאזן הנוחות.

2.דין הבקשה להידחות על יסוד טענת השיהוי. בעל דין המבקש להעביר תובענה שהוגשה במקום אחד לאיזור אחר, יזדרז נא ויקדים בהגשת בקשתו. והנה במקרה הנוכחי הוגשה הבקשה הנוכחית לאחר שנתקיימה ישיבה של קדם משפט בתביעת רמלה וכבר ניתנו החלטות דיוניות בתובענה זו. בנסיבות אלו אין כל יסוד להעביר את תביעת רמלה (אף שהוגשה אחרונה) לבית משפט השלום בחיפה, והאינטרס של התובע בתביעת רמלה שלא לסבך את תביעתו תביעה נוספת שאין לו ענין בה עדיף על האינטרס של המבקשות ששתי התובענות שהוגשו נגדן תתבררנה בבית משפט אחד.

בנסיבות אלו לא אתייחס לנימוקי ההתנגדות של התובע בתביעת רמלה המבוססים על שיקולים של מאזן הנוחות, שלכאורה גם בהם יש ממש.

הבקשה נדחית. המבקשות תשלמנה לתובע בתביעת רמלה (המשיב מס' 2) שכ"ט עו"ד 5,000.- ש"ח. אין צו להוצאות באשר לבעלי הדין האחרים.