בש"א 4178/15 תורכי מוחמד נ. תורכי אחמד

1.

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 9.2.2015 בה נדחתה בקשה שהגיש המבקש לביטול פסק דין מיום 1.12.2014.

הבקשה הוגשה באמצעות אשת המבקש, שציינה כי מונתה לאפוטרופסית שלו. בבקשה לא הובהר באיזה מועד הומצאה ההחלטה לידי בא-כוח המבקש בערכאה קמא, ובהחלטתי מיום 2.7.2015 התבקש בא-כוח המבקש להגיש השלמה בעניין. בהשלמה אשר הוגשה ביום 7.7.2015 צוין כי ההחלטה נשלחה באמצעות הפקסימיליה ביום 10.2.2015, אך אין אישור מסירה; כי היא נשלחה גם בדואר אך דבר הדואר לא נדרש; וכן "בוצעה מסירה ידנית בתאריך 28.3.2015". בא-כוח המבקש לא העלה כל טענה (בבקשה או בהשלמה) הנוגעת לדרך ההמצאה או לתוקפה, ועל כן יש להניח כי פסק הדין הומצא לבא-כוח המבקש בערכאה קמא בתאריך האמור.

מכאן כי הבקשה, אשר הוגשה ביום 16.6.2015, הוגשה באיחור ניכר של למעלה מחודש וחצי. מן הבקשה עולה כי אשת המבקש למעשה התלבטה האם להגיש הליך ערעורי וכי עורך הדין עימו התייעצה בשעתו (בא-כוח המבקש בהליך קמא) ייעץ לה שלא להגיש ערעור, וכעת גמלה בליבה ההחלטה להשיג על ההחלטה באמצעות בא-כוחה הנוכחי.

2.

סבורני כי לא ניתן לקבל את הטעם שהוצג כמבסס "טעם מיוחד" המצדיק מתן ארכה. לבטיו של בעל דין האם להגיש הליך ערעורי אינם יכולים להוות טעם כאמור, ועל בעל הדין לקבל החלטה בעניין טרם שחולף המועד הקבוע בדין להגשת ההליך, שהרי לאחר מועד זה מתגבש אינטרס ההסתמכות של בעל הדין שכנגד על ההחלטה. גם העובדה שבעל דין פונה באיחור לעורך דין אחר אשר דעתו שונה, אינה מהווה טעם המציק מתן ארכה, ואוסיף כי לא הובהר בבקשה מדוע לא פנתה אשת המבקש לקבל חוות דעת נוספת טרם חלוף המועד. עוד אציין כי ככל שלא עלה בידי אשת המבקש להגיע להחלטה מהטעמים שציינה, היה עליה לכל הפחות להגיש בקשה קצרה למתן ארכה טרם חלוף המועד להגשת ההליך, על מנת ליידע את המשיב על כך שטרם הגיעה לכלל החלטה האם להשלים עם החלטת בית המשפט המחוזי (ויצוין כי לא נטען בבקשה כי מסגרת הימים הנתונה להגשת ההליך לא היתה ידועה לה).

אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה - אין צו להוצאות.