בש"א 4191/07 ביצור בינוי פיתוח ועבודות עפר בע"מ נ. כונס הנכסים הרשמי

1.

לפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור עד ליום 1.07.07. עניננו של ההליך ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב –יפו מיום 4.04.07 במסגרתו בקשה המערערת חברת ביצור בינוי פיתוח ועבודות עפר בע"מ, שהינה נושה של חברת ס.ג.מ. מחשבים בע"מ (להלן:החברה), המצויה בהליכי פירוק, להורות לכונס הנכסים הרשמי למסור לידיה

את דין וחשבון החקירה המוקדמת שנערכה בעניינה של החברה, וכן

לערוך "חקירה רצינית ומקיפה" כדי לאתר נכסים של החברה בפירוק. בקשתה זו נדחתה והיא חויבה בתשלום הוצאות בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ לטובת כל אחד מהמשיבים. מכאן רשות הערעור שמבוקש להאריך את המועד להגשתה.

2.

הבקשה דנן הוגשה ביום 10.05.07, ובתוך המועד להגשת רשות ערעור בהליך זה. בא-כוח המבקשת טוען כי הבקשה הוכנה מבעוד מועד אולם ביום 10.05.07 התקבל במשרדו דין וחשבון שהוגש על ידי המפרק לבית המשפט קמא, ממנו נובע כי החלה החקירה נשוא בקשתו לבית המשפט קמא, ואם יתברר כי אכן בוצעה חקירה רצינית ומקיפה לא תהיה כל אפשרות להגיש בקשת רשות ערעור אך ורק לעניין ההוצאות שנפסקו. אשר על כן מתבקשת ארכה שתאפשר לו לעמוד על טיבה של החקירה ובהתאם לה להחליט האם קימת הצדקה להגשת בקשת רשות הערעור.

3.

המשיב 1 מתנגד לבקשה וטוען כי הבקשה לא מעלה

טעם מדוע לא תוגש

בקשת רשות הערעור בתוך המועד הקבוע לכך בדין. תוכן חקירתו של המפרק לא יוכל להשפיע, באופן רטרוספקטיבי, על נכונות החלטתו של בית המשפט קמא ועל הגשת ערעור עליה. אם יהיו למבקשת השגות על החקירה הרי שתמצא וודאי הליך מתאים לנקוט בו לפני בית המשפט קמא. בכל מקרה סבור המשיב 1, כי הבקשה אינה מגלה טעם מיוחד בגינו מוצדקת הארכת המועד. המבקשת לא מפרטת מהן טענותיה בערעור וממילא לא ניתן לבחון את סיכוייה, אולם בהתבסס על החלטתו המנומקת

של בית המשפט קמא, המבוססת על אדני הדין וההלכה, הרי שסיכויי המערערת בהליך קלושים. המשיב 2 מצטרף לעמדתו של המשיב 1 ומוסיף כי בקשת הארכה של המערערת מתבססת על טענה שלא יכולה להישמע משום שאם בכוונתה לעמוד בעתיד על טיב החקירה של המפרק הרי שכבר קבע בית המשפט קמא, כי הדין לא מאפשר להעביר לידיה את דוחות החקירה.

4.

לאחר עיון בחומר שלפני, נחה דעתי כי לגופו של עניין אכן אין טעם מספיק להארכת המועד כפי המבוקש שכן כעולה מן הטעמים של משיבים 1 ו-2, לא הוכח קשר מספיק בין ההתפתחות הנטענת לעניין תחילת החקירה, לבין ההליך שהמבקשת מבקשת להגיש, בייחוד נוכח העובדה כי בקשת המבקשת מלכתחילה נגעה לא רק לעצם קיום החקירה אלא גם לקבלת דו"ח אודותיה. במצב דברים זה אין מקום לארכה כפי המבוקש.

5.

יחד עם זאת, ומבחינה מעשית, הוגשה הבקשה בתוך המועד ובהחלטתי מיום 14.5.07 הוארך המועד ארעית עד למתן החלטה אחרת. המשיבים לא הצביעו על "מעין חסינות" שצמחה להם שכן כאמור הבקשה הוגשה בתוך המועד. במצב דברים זה, ובשים לב למועד מתן ההחלטה דנן, אני נעתר לבקשה להגשת בקשת רשות הערעור עד ליום 1.7.07. המבקשת תישא בשכ"ט המשיבים בסך 750 ₪ כל אחד. סכום זה ישא הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום ההחלטה ועד התשלום בפועל.