בש"א 4200/05 שלמה גלבוע נ. בזק- החברה הישראלית לתקשורת בע"מ

בקשה להעברת הדיון בת.א. 9144/04 מבית משפט השלום בירושלים לבית משפט השלום בחיפה, לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

1.המשיבה 1 (להלן – המשיבה) הגישה תביעה לבית משפט השלום בירושלים נגד המבקש, תושב חיפה, והמשיבות 2 ו-3, חברות הפועלות בכל הארץ (ת.א. 9144/04). התביעה הוגשה בגין חוב (נטען) של המבקש למשיבה עבור שירותי טלפון שסופקו לו, ואשר אמור היה להיות משולם באמצעות כרטיסי אשראי של המשיבות 2 ו-3. בתחילה, כפרו הנתבעים בסמכות המקומית של בית המשפט באזור ירושלים. נושא זה נדון בפני בית משפט השלום, אשר נתן ביום 25.1.2005 החלטה מנומקת בה קבע, כי נוכח אופי פעילותן של המשיבות 2 ו-3 נתונה לו הסמכות המקומית לדון בתביעה. עם זאת ציין בית משפט השלום בירושלים, כי אין מניעה לפנות לבית משפט זה בבקשה להעברת מקום הדיון מטעמי נוחות; ולצורך זה ניתנה הסכמתו להעברה.

2.ביום 3.5.2005 הגיש המבקש בקשה זו, להעברת הדיון לבית משפט השלום בחיפה. לטענת המבקש, מאזן הנוחות נוטה באופן מכריע לטובת קיום הדיון בחיפה – שם הוא מתגורר ועובד, שם התקיימו ההתקשרויות בין הצדדים שעוררו את התביעה, ושם ממוקמים גם כל העדים הרלוונטיים. המשיבה מתנגדת לבקשה. נוחותה-שלה היא לקיים את הדיון בירושלים, וחלק מעדיה אף ממוקמים באזור זה. בנסיבות אלה, היא טוענת, אין להעדיף את נוחותו של המבקש דווקא, אף לא על האינטרסים של יתר הנתבעות. גם המשיבה 2 מתנגדת לבקשה. טעמה להתנגדות הוא השיהוי בהגשת הבקשה – למעלה משלושה חודשים לאחר החלטת בית משפט השלום בנושא הסמכות המקומית, ומשההליך כבר החל והתקיימו בו כמה ישיבות-משפט. המשיבה 3 מצטרפת להתנגדות המשיבה 2, מנימוקיה.

3.לאחר עיון בחומר שהוגש ושקילת טענות הצדדים באתי למסקנה שדין הבקשה להידחות. המבקש לא הראה טעם מכריע להעברת הדיון לחיפה דווקא, על-פני המשך קיומו בבית המשפט בו הוגש. הוא אף לא ביסס באופן משכנע את טענתו שמלוא זיקות הפרשה הן לחיפה דווקא. מעבר לכך, כפי שמציינות המשיבות 2 ו-3, למרות האמור בהחלטת בית משפט השלום (מיום 25.1.2005) והמועד שנקבע שם להמשך בירור התביעה, הוגשה בקשה זו בשלב מאוחר למדי, משחודש כבר ניהול ההליך. בנסיבות אלה נוטה עוד יותר מאזן הנוחות לדחיית הבקשה.

אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקש יישא בהוצאות המשיבות 1 ו-2 בסך 1,500 ש"ח לכל אחת.