החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 4275/97 חרמון נסים נ. חרמון נסים

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · פטור מהפקדת ערבון לבקשת רשות ערעורערעור על החלטת רשמת בית המשפט העליון בבקשת רשות ערעור אזרחית

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער הגיש בקשה שנייה לפטור מהפקדת ערבון לאחר שבקשתו הראשונה נדחתה וערעורו עליה נדחה. בית המשפט העליון קבע כי מי שמיצה את זכותו לפטור אינו רשאי לשוב ולהעלות אותה בקשה תוך התעלמות מהחלטות קודמות, ודחה את הערעור.

העובדות

המערער הגיש בקשת רשות ערעור, ובקשתו לפטור מהפקדת ערבון בסך 3,000 ש"ח נדחתה, וערעורו על כך נדחה. המערער לא הפקיד את הערבון, והגיש בקשה שנייה לפטור שחזרה על נימוקי הראשונה. הרשמת דחתה את בקשת רשות הערעור מחמת אי-הפקדת הערבון.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם רשאי מבקש רשות ערעור לשוב ולבקש פטור מחובת הפקדת ערבון לאחר שבקשתו הראשונה נדחתה וערעורו על כך נדחה?

הלכות

  1. 1

    מי שמיצה את זכותו לבקש פטור מחובת הפקדת ערבון אינו רשאי לשוב ולהעלות אותה בקשה ממש תוך התעלמות מהחלטות קודמות

    ״המערער מיצה את זכותו לבקש פטור מחובת הפקדת ערבון. אין הוא רשאי לשוב ולהעלות אותה בקשה ממש, תוך התעלמות מהחלטות קודמות.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • רשות ערעור
  • ערבון
  • בקשה חוזרת
  • רשמת בית המשפט העליון
  • אי-הפקדת ערבון

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בית המשפט העליון

בש"א

4275/97

בפני:

כבוד הנשיא א' ברק

המערער

:

חרמון נסים

נגד

המשיב

ות

:

1.

"און" (1973) הנדסת מיזוג אויר בע"מ

2.

"און" שירותי מיזוג אויר (1975) בע"מ

ערעור על החלטת

ה של רשמת בית המשפט העליון

כב'

השופטת אורית אפעל-גבאי, מיום 29.6.97

ברע"א

3913/96

בשם

המערער:

בעצמו

החלטה

ערעור על החלטת רשמת בית המשפט העליון, כב' השופטת אפעל-גבאי, לפיה נדחתה בקשת רשות הערעור שהגיש המערער בתיק רע"א 3913/96.

המערער הגיש בקשת רשות ערעור ביום 2.6.96. ביום 1.7.96 הגיש בקשה לפטור מחובת הפקדת ערבון. בקשתו זו נדחתה על ידי הרשמת ביום 2.7.96 והוא חוייב בהפקדת ערבון בסך 3,000 ש"ח. ערעורו על החלטה זו נדחה על ידי כב' המשנה לנשיא ביום 6.8.96. המערער לא הפקיד את דמי הערבון הנדרשים וביום 3.6.97 החליטה הרשמת, כי על המערער ליתן טעם מדוע לא תידחה בקשת רשות הערעור מחמת אי-הפקדת ערבון. בתגובה הגיש המבקש "בקשה שניה לפטור מחובת ערבון", ובה שב ופרט את הנימוקים שעמדו ביסוד בקשתו הראשונה. בהחלטתה מיום 29.6.97 (ההחלטה נשוא הערעור שבפני) קבעה הרשמת:

"ערעור על החלטתי מיום 2.7.96 בנושא הערבון נדחה בהחלטת כב' המשנה לנשיא מיום 6.8.96. הערבון לא הופקד מאז ועד עתה. לא ניתן לשוב לנושא הערבון שמוצה על ידי הגשת בקשה חוזרת לפטור. המבקש לא הראה טעם כלשהו מדוע לא תידחה הבקשה לרשות ערעור על פי תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, מחמת אי-הפקדת ערבון. לפיכך, אני מחליטה לדחות את הבקשה לרשות ערעור כאמור".

בערעור שבפני שב המערער על הטענות שהעלה בשתי בקשותיו לפטור מחובת הפקדת ערבון ובערעורו על החלטת הרשמת מיום 2.7.97.

לאחר שעיינתי בחומר שבפני החלטתי לדחות את הערעור: המערער מיצה את זכותו לבקש פטור מחובת הפקדת ערבון. אין הוא רשאי לשוב ולהעלות אותה בקשה ממש, תוך התעלמות מהחלטות קודמות. בנסיבות אלו דין ערעורו להידחות.

הערעור נדחה.

ניתנה

היום, א' באב התשנ"ז (4.8.97).

ה

נ ש י א

העתק מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

97042750.

A03

/דז/

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1מי שמיצה את זכותו לבקש פטור מחובת הפקדת ערבון אינו רשאי לשוב ולהעלות אותה בקשה ממש תוך התעלמות מהחלטות קודמות