בש"א 4337/17 הדר מקובר נ. כונס נכסים רשמי תל אביב

1.

המבקשת הגישה בקשה למתן ארכה להגשת הליך ערעורי על החלטה מיום 12.4.2017, ולאחר מספר ימים צירפה לבקשתה הודעת ערעור המופנית כלפי אותה החלטה וארבע החלטות נוספות.

הצדדים התבקשו להגיש תגובה לבקשה, ובתוך כך להתייחס גם לאופן ההשגה על כל אחת מן ההחלטות.

2.

עיינתי בכל בחומר שצירפה המבקשת וכן בתגובות שהגישו המשיבים ובאתר "נט המשפט".

כאמור המבקשת מעוניינת להשיג על חמש החלטות:

(א) החלטה מיום 12.4.2017 בה הוכרעה בקשה 54 - בקשה שהגיש המשיב 2, הנאמן לנכסי המבקשת, לביצוע קיזוזים מחובו של המשיב 3 למבקשת. ההחלטה שניתנה בעניין זה הכריעה ביחידה דיונית מתוחמת, ועל כן נתונה למבקשת זכות ערעור עליה (כפי שסבורים גם המשיבים 1 ו-2, ובניגוד לעמדת המשיב 3).

פועל יוצא של מסקנה זו, בהתחשב במועד המצאת ההחלטה הנטען, הוא כי הבקשה וההליך הערעורי הוגשו לפני שהמועד להגשת הערעור חלף.

(ב) החלטה מיום 21.5.2017 בבקשה 56. בבקשה 56 עתרה המבקשת להתיר לה לנהל הליכים משפטיים כנגד צדדים שלישיים. בהחלטה מיום 10.3.2017 הפנה בית המשפט להחלטה מיום 7.3.2017 שניתנה בבקשה דומה, בה התבקש פירוט של ההליכים שהגשתם מתבקשת. לאחר שהוגש פירוט קבע בית המשפט בהחלטה מיום 21.5.2017 כי על המבקשת לפעול לקבל את אישור הנאמן או כונס הנכסים הרשמי, ולאחר שהוגשה תגובת הנאמן קבע בית המשפט בהחלטה מיום 22.5.2017 כי נוכח עמדתו "הבקשה נדחית".

בהינתן האמור דומה בעיני כי ההחלטה אשר סגרה את היחידה הדיונית הרלבנטית - אשר עניינה היתר להגשת הליכים משפטים - היא ההחלטה מיום 22.5.2017 בה נדחתה הבקשה (ולא ההחלטה מיום 21.5.2017 אשר צורפה להודעת הערעור שהגשתה מתבקשת). בהתייחס לטענת הנאמן כי מדובר "בבקשה חוזרת" ביחס לסוגיה שכבר הוכרעה בעבר, הרי שעל יסוד החומר שלפניי קיים לפחות ספק האם מדובר בהחלטה בבקשה לעיון חוזר גרידא. בין היתר יצוין כי בהחלטה מיום 8.5.2016, אותה צירף הנאמן, נקבע כי אין מקום "בשלב זה" ליתן היתר לניהול הליכים משפטיים (וגם בהחלטה מיום 1.5.2016 אותה צירף צוין כי יש לבחון "לאן מועדות פני תיק הפש"ר"), וכי בית המשפט שב ובחן את טענות הצדדים במסגרת בקשה 56 כבקשה עצמאית-חדשה. בנסיבות אלו איני מוצאת לקבוע כי המבקשת אינה רשאית להשיג בזכות על ההחלטה הדוחה את בקשתה לניהול הליכים משפטיים.

(ג) החלטה מיום 29.5.2017 בבקשה 56 - המבקשת הגישה "בקשת הבהרה" ביחס להחלטה מיום 22.5.2017 "ובקשה למתן הפטר חלוט". בקשת ההבהרה, שהיא מעין בקשה לעיון חוזר, נדחתה (וכידוע החלטה הדוחה בקשה לעיון חוזר היא "החלטה אחרת"), אך היות והמבקשת כללה בבקשה גם בקשה למתן הפטר חלוט ובקשתה לא נענתה, דומה בעיני כי יש לאפשר לה לכלול במסגרת הערעור על ההחלטה מיום 22.5.2017 השגה גם על החלטה זו.

(ד) החלטה מיום 21.5.2017 בבקשה 59. בבקשה 59 עתרה המבקשת להשבת כספי עירבון שהופקדו בתיק שהתנהל בבית המשפט המחוזי בנצרת ולהתיר לה להוסיף ולנהל את הערעור. לעמדת כונס הנכסים הרשמי נתונה למבקשת זכות ערעור על ההחלטה ואילו לעמדת הנאמן לא נתונה לה זכות כזו.

מדובר בהיתר לנהל הליך ספציפי, שנמחק. הבקשה למתן היתר לנהל את ההליך הספציפי נשוא בקשה 59 נכללה בבקשה 56 הנ"ל, בקשה אשר נדחתה כאמור בהחלטה מיום 22.5.2017 (ויצוין כי הבקשה "להשבת כספי עירבון" טפלה למעשה לבקשה לנהל את ההליך). במצב זה, והיות ומתן ההחלטה בבקשה 59 קדם למתן ההחלטה בקשה 56 (ביום אחד), נראה כי נכון יהיה לאפשר למבקשת להשיג גם על ההחלטה בבקשה 59 ביחד עם ערעורה על ההחלטה בבקשה 56.

(ה) החלטה מיום 28.5.2017 הדוחה את הבקשה להבהרת החלטה בבקשה 59 - החלטה זו היא "החלטה אחרת", עליה לא נתונה למבקשת זכות ערעור.

3.

הנה כי כן, אין מקום לקבל לרישום את הודעת הערעור שהוגשה כמות שהיא, שכן נדרש תיקון של ההחלטה הסוגרת את בקשה 56 וכן לא נתונה זכות ערעור על ההחלטה מיום 28.5.2017.

הנאמן התנגד בתגובתו למתן ארכה להגשת הליך ערעורי מתאים, וכך גם המשיב 5. ואולם, לאחר עיון בכל הטענות סבורה אני כי יש לאפשר למבקשת להגיש ערעור מתאים-מתוקן. בעניין זה נתתי משקל לכך שההליך הוגש טרם חלוף המועד להגשת הליך ערעורי על כל אחת מן ההחלטות, לכך שהמבקשת אינה מיוצגת, ולמורכבות הדברים (ויצוין כי גם הנאמן וכונס הנכסים הרשמי חלקו על אופן ההשגה ביחס לחלק מן ההחלטות).

אשר על כן המבקשת רשאית להגיש הודעת ערעור המופנית כלפי ההחלטות בבקשות 54 ו-56 ועל ההחלטה מיום 21.5.2017 בבקשה 59, וזאת עד ליום 14.12.2017 .

בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.