בש"א 434/14 שירביט חברה לביטוח בע"מ נ. רוני בוחבוט

1.

לפניי בקשה מוסכמת לאיחוד הדיון בשני הליכים המתנהלים בין בעלי הדין בשני בתי משפט שונים, בית משפט השלום בנתניה ובית משפט השלום בתל-אביב-יפו. הרקע המשותף להגשת ההליכים הינו תאונת דרכים אחת, שארעה בחודש אפריל 2011.

2.

אף שמ דובר בבקשה מוסכמת, אין לי אלא לתמוה על העיתוי בו הוגשה. מעיון במערכת "נט המשפט" עולה, כי ביום 9.1.2014, חמישה ימים בלבד לפני מועד הדיון שנקבע בהליך בבית משפט השלום בנתניה (ליום 14.1.2014), הוגשה בקשה לדחיית מועד הדיון, מן הטעם שאחד מעדי הנתבעים נמצא בחו"ל, ובהתחשב בכוונת בעלי הדין להגיש את הבקשה שלפניי. ביום 9.1.2014 נעתר בית משפט השלום בנתניה לבקשה ודחה את מועד הדיון. לצד זאת הדגיש בית המשפט כי מ דובר בבקשה חמישית לדחיית מועד הדיון, וכי לא תינתן דחייה נוספת. הבקשה שלפניי הוגשה אך ביום 17.1.2014. נוכח העובדה שההליך בבית משפט השלום בנתניה הוגש בחודש דצמבר 2011, וההליך בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו הוגש בחודש מארס 2012, היה על בעלי הדין להזדרז ולהגיש את הבקשה דנא לפני זמן רב, ובוודאי שלא בעיתוי אשר גרם לביטול דיון בבית משפט השלום בנתניה חמישה ימים בלבד לפני המועד שנקבע. ההתנהלות הדיונית המתוארת הובילה לדחיות חוזרות ונשנות של מועדי הדיון ובתוך כך הובילה לכאורה לבזבוז של זמן שיפוטי יקר ערך.

על אף שההתנהלות הדיונית בבית משפט השלום בנתניה מצדיקה לשקול הטלה של הוצאות לטובת אוצר המדינה על בעלי הדין דשם, הרי זו הפעם אמנע מכך. המבקשת 3 וחברות הביטוח האחרות שהן בעלות דין, משמשות "שחקניות חוזרות" בהליכים כגון אלה מושא הבקשה. יש לקוות כי הן ישכילו להימנע מהתנהלות דומה בעתיד.

3.

לגופו של עניין, בעלי הדין עתרו, בהסכמה, לאיחוד הדיון בהליכים בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו. לטעמי, יש לאחד את הדיון בבית משפט השלום בנתניה, חרף הסכמת בעלי הדין. זאת, נוכח התנהלותם המתוארת לעיל ומשיקולי יעילות, מה גם שההליך שהוגש בנתניה הינו המוקדם בזמן מבחינת מועד הגשתו.

4.

הנני מורה, על כן, על העברת הדיון בתא"מ 45317-03-12 (שלום – תל-אביב-יפו) לבית משפט השלום בנתניה, ועל איחוד הדיון שם עם תא"מ 53002-12-11 (שלום – נתניה).