ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
בש"א 4411/97
ע"פ 6552/96
המערער : מאיר דהן
נגד
המשיבים : 1. תשלובת תבורי בע"מ
2.ציון -חברה לביטוח בע"מ
3.ת.מ.ז. תעשיות מיכלי זכוכית בע"מ
4.פניציה מפעלי זכוכית בע"מ
ערעור על החלטת הרשמת א. אפעל גבאי
מיום 2.7.97 ע"א 6552/96
בשם המערער : עו"ד צבי רפופורט
בשם
המשיבים 1-2: עו"ד וינברג
בשם המשיבים 3-4: עו"ד אורי ירון
פסק דין
1.בית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו דחה את תביעתו של המערער כנגד המשיבות והוא ערער על פסק הדין. ביום 1.10.96 נמסרה למערער הודעה על הפקדת ערבון בסכום של 20,000 ש"ח. ביום 15.11.96 הגיש המערער בקשה להאריך את המועד להפקדת הערבון בשל מצבו הכספי הקשה. מבוקשו ניתן לו והמועד הוארך עד ליום 1.1.97.
2.הערבון לא הופקד במועדו, ורק מקץ כחצי שנה, ביום 29.5.97, הגיש המערער בקשה נוספת להארכת המועד להפקדת הערבון. בתצהיר הנלווה לבקשה סיפר המערער כי פוטר מעבודתו, וכי שקע בחובות כבדים. בהחלטתה מיום 2.7.97 דחתה הרשמת הנכבדה את בקשת המערער. היא ציינה, בין השאר, את העובדה, כי המערער לא טרח להגיש בקשה להארכת מועד בטרם חלף המועד להפקדת הערבון, קרי לפני יום 1.1.97, וקבעה כי יש בכך משום זניחת הערעור. המערער טוען, כי לא ישב "בחיבוק ידיים" אלא פעל נמרצות להשגת כספי הערבון. עוד טוען המערער, כי מאחר שלא נקבע מועד לדיון לא נגרמה עקב כך כל פגיעה במשיבים.
3.חרף טיעוני המערער, דין הבקשה להידחות. בקשת המערער להארכת המועד להפקדת הערבון הוגשה כחצי שנה לאחר המועד המקורי, שאף הוא נדחה לבקשתו. המערער פירט ותיאר בהרחבה את מצב הביש אליו נקלע, אולם לא התייחס כלל לסוגיה המרכזית שבענין זה - מחדלו מלפנות אל בית המשפט בטרם חלף המועד להפקדת הערבון. מחדל זה של המערער עולה כדי זניחת הערעור, כפי שקבעה הרשמת בהחלטתה, ויש בו עילה מספקת לדחית הערעור. הפקדת הערבון נועדה להבטיח את הוצאות המשיב והיא הינה מהווה נדבך חשוב בסדרי הגשת הערעור. לא שוכנעתי על ידי המערער, כי יש בענינו כדי להצדיק סטיה מסדרים אלה. בכל שאר טענות המערער לא מצאתי ממש.
הערעור נדחה. המערער ישלם לכל אחת משתי קבוצות המשיבים שכ"ט עו"ד 1,500 ש"ח.
ניתנה היום, ח בתשרי תשנ"ח (9.10.97).
המשנה לנשיא
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
97044110.
B04