בש"א 4452/99 כלל חברה לביטוח בע"מ נ. איגור שבציוק

1.זוהי בקשת להעברת ת.א. 6717/98 המתנהל בבית משפט השלום בנתניה לבית משפט השלום בתל אביב- יפו ולהאחדתו עם ת.א. 42568/99.

2.שתי התובענות עניינן בתאונת דרכים אשר ארעה בנתניה. משיב מספר 1 הוא בעל הרכב הפוגע בתאונה, משיב מספר 3 הוא זה שנהג ברכב הפוגע בעת התרחשות התאונה. משיב מספר 2 הוא בעל רכב אשר היה מעורב בתאונה ונפגע, לטענתו, בשל אי ציות נהג הרכב הפוגע לתמרור עצור. המבקשת היא חברת הביטוח של בעל הרכב הפוגע.

3.משיב מספר 1 הגיש תביעה נגד המבקשת בבית משפט השלום בתל אביב, משיב מספר 2 הגיש תביעה כנגד משיבים 1 ו3- והמבקשת בבית משפט השלום בנתניה. בבית משפט השלום בנתניה ניתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד המשיבים 1 ו3-.

4.המבקשת מבקשת להעביר את התובענה בנתניה ולאחדה עם התובענה בתל אביב, שכן שתיהן עוסקות באותה מסכת עובדתית, ועלולה להתקבל בהן הכרעה סותרת, במיוחד לאור העובדה כי המבקשת טוענת כי התאונה היא אירוע מבויים אשר מטרתו להוציא תגמולי ביטוח במרמה מאת המבקשת.

5.משיב מספר 2 מתנגד לבקשה בנימוק שמירב הזיקות בתיק קשורות לנתניה (מקום אירוע התאונה, מקום מגוריו של פרקליטו, מקום מגורי עדי התביעה). עוד הוא טוען כי לא נתבקשה הסכמתה של שופטת בית משפט השלום בנתניה כפי שמתחייב מהנוהג הקיים. לבסוף, טוען משיב מספר 2 כי אין מדובר בשתי תובענות שנושאן אחד אלא בשתי תובענות שונות ועל כן אין לאחדן.

6.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. אכן, בפנינו שתי תביעות העוסקות באותה מסכת עובדתית. יחד עם זאת, כיון שבתובענה בנתניה ניתן כבר פסק דין כנגד משיבים 1 ו3-, כיון שמירב הזיקות הן לנתניה וכיון שעומס התיקים בבית משפט השלום בנתניה קל יותר מזה בתל אביב, איני מוצא מקום להיעתר לבקשה (ראו: י' זוסמן סדרי הדין האזרחי

(מהדורה שביעית, 1995) עמ' 88). אין בהחלטה זו כדי למנוע מהמבקשת, אם תירצה בכך, לבקש להעביר את התובענה מתל אביב לנתניה.

הבקשה נדחית. המבקשת תישא בהוצאותיו של משיב מספר 2 בסך של 3,000 ש"ח.