בש"א 455/02 יעקב בכר נ. פקיד השומה רחובות

בפניי בקשה להארכת מועד לצורך הגשת ערעור.

פסק הדין נשוא הבקשה ניתן, על פי האמור בה, ביום 4.4.01. הבקשה למתן ארכה הוגשה ביום 14.1.02, יותר מתשעה חודשים אחרי מתן פסק הדין. בבקשה נטען, כי האיחור בבקשה נובע מכך שהמבקש נפגע בתאונת דרכים ביום 25.9.00, בה נגרם לו נזק וכתוצאה ממנה היה המבקש מוגבל משך חודשים ארוכים. לכך מתווספת העובדה, שהתברר למבקש מעורך דינו כי עלות הגשת ערעור גבוהה, ולא היה בידו הסכום הדרוש. המבקש מוסיף, בלא פירוט, כי בידיו ראיות אליהן לא התייחסה הערכאה הקודמת במהלך המשפט.

דין הבקשה להידחות. תאונת הדרכים הנזכרת אירעה זמן רב לפני מתן פסק הדין. לא הובא כל תיעוד, היכול לקשור בין התאונה, לבין האיחור בנקיטת הליך כלשהו לתקיפת פסק דינו של בית משפט קמא. צודק בא כוח המשיב אף בטענתו, כי מן התיעוד שצורף לבקשה עולה כי המבקש לא אושפז כתוצאה מן התאונה. קשה, בנסיבות אלה, לראות בתאונה משום גורם להגשת הבקשה שבפניי באיחור. ממילא, אין בתאונה זו כדי להוות את הטעם המיוחד הנדרש לצורך מתן ארכה (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). אשר למימון הערעור, אף כאן אין מדובר בטעם מיוחד למתן ארכה. טעם מיוחד הוא ברגיל עניין המצוי מחוץ לשליטתו של בעל דין, ואשר מנע את הגשת ההליך במועדו (זוסמן, סדרי הדין האזרחי , (מהדורה שביעית בעריכת ד"ר ש' לוין)(ירושלים, 1995), בעמוד 890). סדרי העדיפויות הכספיים של המבקש או העדר התארגנות מספקת מצידו לצורך מימונם של הליכי ערעור אינם עולים כדי טעם כזה, ומה גם שאין בהם כדי להסביר אי נקיטתו של כל הליך במועד.

משכך, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות.