בש"א 4570/07 הלה אקרמן נ. בנק מרכנתיל דיסקונט בע''מ

לפני בקשה למתן ארכה להגשת בקשת רשות לערער.

1.

ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי אשר במסגרתו ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים לפיה המבקשת תשלם למשיב יתרת חוב ב-10 תשלומים חודשיים שווים. פסק הדין ניתן במעמד אביה של המבקשת ובא כוחה ביום 26.11.06. בקשה לביטול פסק הדין נדחתה על ידי בית משפט קמא ביום 12.12.06. הבקשה שלפני הוגשה ביום 24.5.07. בבקשה נטען נבצר מהמבקשת להגיע לדיון שהתקיים ביום 26.11.06 עקב מצבה הרפואי. לטענתה, אביה הופיע לדיון רק כדי להודיע על סיבת היעדרותה ממנו. עוד נטען כי עורך הדין שהופיע לדיון בשמה, עשה כן על דעת עצמו שכן הוא שוחרר קודם לכן מייצוגה. המבקשת מוסיפה וטוענת כי הפשרה שהושגה נכפתה עליה, בהעדרה, בניגוד לרצונה וכי סיכויי ההליך טובים. המשיב מתנגד לבקשה.

2.

המועד להגשת בקשת רשות לערער קבוע בחיקוק ולפיכך נדרש טעם מיוחד על מנת ליתן ארכה להגשתו (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). הבקשה שלפני הוגשה באיחור ניכר. עיון בבקשה, בתצהיר שצורף על ידי אביה של המבקשת וכן בתיעוד הרפואי שצורף אינו מצביע על טעם מיוחד כאמור. אכן מהתיעוד הרפואי עולה כי המבקשת היתה מאושפזת לצורך שמירת הריון מסוף חודש אוגוסט ועד חודש נובמבר בשנת 2006, אולם בכך אין כדי להבהיר מדוע נבצר ממנה להגיש בקשה למתן ארכה על החלטת בית המשפט קמא מיום 12.12.06 בתוך המועד הקבוע בדין. יצוין, כי אביה של המבקשת פעל מטעמה במכלול ההליכים שהתנהלו בבית משפט קמא, ולא הובהר מדוע לא יכלה המבקשת להסתייע בו לצורך הגשת הבקשה. אוסיף, כי על פני הדברים, סיכויי ההליך קלושים. הן אביה של המערערת והן בא כוחה נכחו בדיון שהתנהל בפני בית משפט קמא ביום 26.11.06 ולפיכך אין מקום לקבוע כי פסק הדין ניתן במעמד צד אחד. ככול שיש למבקשת טענות בנוגע לייצוגה על ידי גורמים אלה, עליה להפנותם לגורם המתאים. יצוין, כי לא ירדתי לסוף דעתה של המבקשת בכל הנוגע לטענתה לפיה יש בהסכם הפשרה שהושג כדי לפגוע בכספי הפיצויים של אביה. דומה, שאין כל קשר בין טענה זו לבין חובה של המבקשת למשיב, ומכל מקום עניין זה כלל לא נדון בפני בית משפט קמא.

התוצאה היא, שהבקשה נדחית.