בש"א 4613/05 גאולה תומר נ. הפול-חברה לביטוח בע"מ

1.בפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור. ההחלטה נשוא הבקשה הומצאה למבקש ביום 30.3.05, ולפיכך הייתה נתונה לערעור עד ליום 8.5.05. בקשת רשות הערעור הגיעה לבית-משפט זה ביום 11.5.05. בקשת הארכת המועד הוגשה ביום 15.5.05. עניינו של ההליך במינוי מומחה רפואי למבקש על מנת להוכיח פגיעות רפואיות שונות במסגרת תיק נזיקין בעקבות תאונת דרכים.

2.המבקש טוען כי ההחלטה הגיעה אליו בפועל מספר ימים מאוחר יותר מיום ה-30.3.05, וזאת בשל מחלה של אחד מעורכי דינו, ואיחור בהמצאת ההחלטה לעורך הדין השני המטפל בהליך. עוד נטען כי בקשת רשות הערעור הגיעה לבית-משפט זה באיחור בשל עיצומים ברשות הדואר, ושעה שנשלחה עוד ביום 4.5.05. לבסוף נטען כי המבקש סובל מתסמונת פוסט טארומה מאז התאונה, כי מצבו הנפשי והכלכלי קשה, וכי בית המשפט שגה כאשר לא מינה למבקש מומחה על מנת להוכיח עניין שברפואה.

3.המשיבה טוענת כי סדרים שבין באי כוחו של המבקש הם מעניינם, ולא מעניינה, וכי היה עליהם לוודא קבלת החלטות במועדים שבדין. עוד נטען כי בנסיבות המקרה לא התקיימו טעמים מיוחדים המצדיקים הארכת מועד, שכן ההחלטה נשוא הליך זה הינה החלטה רביעית על אותה שאלה בדיוק, כפי שאף עולה מגוף ההחלטה. ההחלטה מלמדת עוד כי כבר בבקשה ובצרופותיה לא הייתה ולו ראשית ראיה מינימאלית שתעורר חשש כי התובע אכן סובל מן הנכות המדוברת. עוד נטען כי המבקש גורם להתמשכות הליכים ואינו מכבד סדרי דין תקינים, וגם בשל כך יש לדחות את בקשתו.

4.עיון בבקשה שבפני אינו מקים טעם להארכת המועד המבוקשת. אכן, לא הוכח מועד ההמצאה לעורך הדין השני. סיכויי ההליך עצמו נראים נמוכים, הן נוכח החלטות קודמות שניתנו, כמו גם נימוקיה של ההחלטה נשוא הליך זה. יחד עם זאת, האיחור המדובר במקרה זה הוא בן שלושה ימים. הבקשה עצמה נשלחה בדואר בתוך המועד (4.5.05). המשיבים לא הראו נזק או הסתמכות על האיחור האמור. המזור למצב שבפני הינו אפוא בהארכת המועד תוך חיוב המבקש בהוצאות הליך זה ולא שלילת הגישה לבית-משפט זה. המועד מוארך אפוא והמבקש ישא בשכ"ט עו"ד של המשיבים, בסך של 2,500 ₪. סכום זה ישא הפרשי ריבית והצמדה מיום מתן החלטתי זו ועד לתשלום בפועל.