החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 4617/04 יעקב גולדשטיין נ. יצחק בן שושן

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת הליך ערעוריבקשה להארכת מועד להגשת הליך ערעורי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה בקשה להארכת מועד להגשת הליך ערעורי שהוגשה כשמונה חודשים לאחר המצאת פסק הדין למבקש. נקבע כי לא הוצג טעם סביר לאיחור, וטענת האשפוז לא נתמכה בתיעוד ואינה רלוונטית לזמן ההמצאה. המבקש חויב בהוצאות המשיבים בסך 2,000 ש"ח בתוספת מע"מ וריבית והצמדה.

העובדות

המבקש הגיש בקשה להארכת מועד ביום 16.5.04 לצורך הליך ערעורי על פסק דין מיום 3.9.03. המשיבים טענו, בתמיכת מסמך רשמי, כי פסק הדין נמסר למבקש ביום 18.9.03. מכתב מיום 8.10.03 העיד כי המבקש ידע על סיום ההליך המחוזי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את המועד להגשת הליך ערעורי על פסק דין שנמסר למבקש זמן רב לפני הגשת הבקשה?
  2. 2.האם טענת האשפוז של המבקש מצדיקה הארכת מועד כאשר לא נתמכה בתיעוד?

הלכות

  1. 1

    כאשר פסק הדין נמסר למבקש והמועד חלף זמן רב לפני הגשת הבקשה, לא ניתן טעם סביר לאיחור ולכן יש לדחות את בקשת הארכת המועד

    ״במצב זה, ברי כי המועד להגשת ההליך חלף זה מכבר בעת הגשת הבקשה שבפניי, ולא ניתן טעם סביר לאיחור הרב בהליך שבפניי.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    טענה לאשפוז שלא נתמכה בתיעוד כנדרש, והמדובר באירוע שהתרחש זמן רב לאחר ההמצאה, אינה מצדיקה הארכת מועד

    ״אשר לאשפוזו של המבקש, הרי שהטענה לעניין זה לא נתמכה בתיעוד כנדרש, ומכל מקום המדובר באירוע שהתרחש זמן רב לאחר ההמצאה לידיו.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • מועד להגשת הליך
  • המצאה
  • טעם סביר לאיחור
  • אשפוז
  • הוצאות
  • פסק דין
  • ערעור

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בש"א

4617/04 - א'

בפני:

כבוד הרשם עודד שחם

המבקש:

יעקב גולדשטיין

נ ג ד

המשיבים:

1. יצחק בן

שושן

2. ארצית בן שושן

3. דניאל ברינה

4. גאולה ברינה

בקשה להארכת מועד להגשת בקשה

החלטה

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת הליך. הבקשה הוגשה ביום 16.5.04. עניינה בהליך ערעורי שהמבקש מעוניין לנקוט כנגד פסק דין מיום 3.9.03. מתגובת המשיבים עולה, כי פסק הדין נמסר למבקש עוד ביום 18.9.03. טענה זו של המשיבים מגובה במסמך רשמי. במצב זה, ברי כי המועד להגשת ההליך חלף זה מכבר בעת הגשת הבקשה שבפניי, ולא ניתן טעם סביר לאיחור הרב בהליך שבפניי. אשר לאשפוזו של המבקש, הרי שהטענה לעניין זה לא נתמכה בתיעוד כנדרש, ומכל מקום המדובר באירוע שהתרחש זמן רב לאחר ההמצאה לידיו. יש להוסיף, כי ממכתב מיום 8.10.03, בו התבקש בא כוח המשיבים על ידי המבקש לחתום על בקשה להעברת כספי הפיקדון בהליך שבבית המשפט המחוזי, עולה, לכל הפחות, כי המבקש ידע על סיום ההליך בבית המשפט המחוזי ועל כך שלא נפסקו הוצאות באותו הליך, ואף עובדה זו אינה מתיישבת עם הנטען בבקשה שבפניי. אוסיף עוד, כי איפשרתי למבקש להגיב לתגובת המשיבים, אך ניסיונות אחדים להמציא למבקש את ההחלטה, לכתובת שמסר, לא צלחו.

התוצאה היא כי הבקשה נדחית. המבקש ישא בהוצאות המשיבים בסך 2,000 ₪. לסכום זה יש לצרף מע"מ כחוק, והפרשי ריבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל.

ניתנה היום, כ"א באלול תשס"ד (7.9.2004).

עודד

שחם, שופט

ר

ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1כאשר פסק הדין נמסר למבקש והמועד חלף זמן רב לפני הגשת הבקשה, לא ניתן טעם סביר לאיחור ולכן יש לדחות את בקשת הארכת המועד
  2. 2טענה לאשפוז שלא נתמכה בתיעוד כנדרש, והמדובר באירוע שהתרחש זמן רב לאחר ההמצאה, אינה מצדיקה הארכת מועד