פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
4641/17
לפני:
כבוד הרשמת ליאת בנמלך
המבקש:
אבנר מתתיהו ע"י אחיו ניסים
מתתיהו
נ ג ד
המשיבים:
1. אילן לב הכהן
2. צפורה דנבר
3. חיים מיכה דנבר
בקשה להארכת מועד
החלטה
1.
לפניי בקשה שהגיש המבקש למתן ארכה להגשת בקשת רשות ערעור.
ההליך אשר התנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים הוא בקשת רשות ערעור שהגישו המשיבים, המופנית כלפי החלטה של בית משפט השלום בירושלים בה נדחתה בקשה מטעם המשיבים 1-2 לסילוק תביעה על הסף והתקבלה בקשת המבקש לצירוף המשיב 3 כנתבע נוסף. ההחלטה הדוחה את בקשת רשות הערעור ניתנה ביום 13.2.2017. טרונייתו של המבקש היא על כך שבקשת רשות הערעור נדחתה מבלי שהמשיבים חויבו בהוצאותיו.
ביום 4.4.2017 הגיש המבקש "בקשת הבהרה" בעניין זה בבית המשפט המחוזי ושב והגיש בקשה בעניין ביום 9.4.2017. בהחלטה מאותו היום נדחתה הבקשה, ובית המשפט קבע כי אין מקום לשנות מהחלטתו שלא לחייב את המשיבים בהוצאות המבקש.
ביום 7.6.2017 פנה המבקש להגשת הליך ערעורי בבית משפט זה. לטענתו ההחלטה מיום 9.4.2017 הומצאה לידיו ביום 7.5.2017, ומחמת טעות במניין הימים איחר הוא בהגשת ההליך הערעורי - איחור של יום אחד.
2.
לאחר עיון בבקשה, בתגובות, בתשובה ובכל הטענות שהוגשו ובחומר שצורף הגעתי לכלל מסקנה כי הכף נוטה לדחיית הבקשה.
בבקשת רשות הערעור שהגשתה התבקשה לא צוין באופן ברור על איזו החלטה מעוניין המבקש להשיג, ההחלטה מיום 13.2.2017 או ההחלטה מיום 9.4.2017, ומתוכנה של בקשת רשות הערעור נראה כי הוא מבקש להשיג על שתיהן.
אדגיש בעניין זה כי בניגוד לטענתו של המבקש לא נתונה לו זכות ערעור על איזו מן ההחלטות הנזכרות - שכן בהתייחס להחלטה הראשונה מדובר בהליך "בגלגול שלישי", וההחלטה השניה היא החלטה הדוחה בקשה לעיון חוזר - כך שרשאי היה הוא להשיג עליהן בתוך שלושים ימים ממועד המצאתן לידיו.
בהתחשב באמור לעיל, הרי שבכל הנוגע להחלטה מיום 13.2.2017 המועד להגשת ההליך הערעורי חלף פרק זמן ממושך לפני פנייתו של המבקש לבית המשפט - עיון באתר "נט המשפט" מלמד כי ההחלטה הומצאה לידיו ביום 14.3.2017, והוא אף הגיש בקשה בהמשך לאותה החלטה בבית המשפט המחוזי ביום 4.4.2017 (בקשה אשר עליה מצוין התאריך 27.3.2017), כך שבמועד זה וודאי שהיתה היא בידיו. דהיינו בכל הנוגע להשגה על ההחלטה מיום 13.2.2017 וודאי שאין מדובר באיחור של יום אחד, כי אם באיחור ממושך יותר. בכתבי הטענות שהגיש המבקש אין הסבר לאיחור ממושך זה (שהרי נטען לאיחור של יום אחד), ויודגש כי בחירתו של המבקש לשוב ולהגיש בבית המשפט המחוזי בקשות בעניין (מעין בקשות לעיון חוזר) אינה מצדיקה ליתן לו ארכה להגשת הליך ערעורי.
אשר להשגה על ההחלטה מיום 9.4.2018 - בשים לב למועד ההמצאה של ההחלטה אכן מדובר באיחור של יום אחד, אך למרות זאת איני מוצאת ליתן ארכה להגשת הליך ערעורי. ראשית, גם בעל דין שאינו מיוצג נדרש לעמוד במועדים הקבועים בדין, ולהקפיד הקפדה יתרה ב"מניין הימים"; ושנית, וזה עיקר הדברים, סיכוייה של בקשת רשות ערעור המופנית כלפי ההחלטה מיום 9.4.2017 - כזכור החלטה הדוחה בקשה לעיון חוזר בסוגיית החיוב בהוצאות - אינם תומכים במתן הארכה (למשקלו של שיקול זה ראו פסק דינו של כב' השופט ד' מינץ בבש"א 1829/18 אלקודסי נ' מקורות חברת מים בע"מ (5.3.2018)). אעיר בהקשר זה כי טענת המבקש היא כי הטעם אשר בגינו החליט בית המשפט המחוזי שלא לחייב את המשיבים בהוצאות שגוי כיוון שבניגוד לאמור בהחלטה התבקשה והוגשה תגובה מטעמו בהליך קמא. ואולם מן החומר שצורף וכן מעיון באתר "נט המשפט" ניתן ללמוד כי המבקש התבקש להגיש תגובתו לבקשה שהגישו המשיבים "לפטור מעירבון או המרתו" ולא לבקשת רשות הערעור עצמה, ולא שוכנעתי על כן כי סיכוייו של ההליך שהגשתו מתבקשת מצדיקים מתן ארכה.
מטעמים אלו הבקשה נדחית.
בנסיבות העניין ובהתחשב במצבו הכספי הנטען של המבקש לא ייעשה צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ה באדר התשע"ח (12.3.2018).
ליאת בנמלך
ר ש מ ת