החלטהעליוןבית המשפט העליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 4646/01 סלימאן אבו עוביד נ. חלימה אמין שרארה

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת ערעורבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי שנתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין שנתן תוקף להסכם פשרה. נקבע כי סיכויי ביטול פסק דין כזה נמוכים, וכי המבקש היה מודע להליך בהיותו נוכח ומיוצג. עוד נקבע כי טעות של עורך דין אינה עילה בדרך כלל להארכת מועד, וכי השיהוי מהווה נימוק נוסף לדחייה.

העובדות

המבקש נכח בעצמו בבית המשפט בעת מתן פסק הדין והיה מיוצג על ידי עורך דין. בית המשפט המחוזי נתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה בין הצדדים. המבקש טען שלא נמסרה לו הודעה על זכותו לערער.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם חוסר ידיעת המבקש על זכותו לערער מהווה עילה להארכת מועד להגשת ערעור?
  2. 2.האם טעות של עורך דין בהודעה על זכות הערעור מצדיקה הארכת מועד?
  3. 3.האם השיהוי בהגשת הבקשה מצדיק את דחייתה?

הלכות

  1. 1

    טעות של עורך דין, אף אם גרמה נזק ללקוח, אינה מהווה בדרך כלל עילה להארכת מועד.

    ״טעות של עורך דין, אף אם גרמה נזק ללקוח, אינה מהווה בדרך כלל עילה להארכת מועד.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הסיכויים לביטול פסק דין שניתן על בסיס הסכם פשרה הם בדרך כלל נמוכים ביותר.

    ״הסיכויים לביטול פסק דין כזה הם בדרך כלל נמוכים ביותר״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • ערעור
  • טעות של עורך דין
  • הסכם פשרה
  • פסק דין
  • שיהוי
  • ביטול פסק דין

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בש"א

4646/01

בפני:

כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ

המ

בקש

:

סלימאן אבו עוביד

נגד

המשיב

:

חלימה

אמין שרארה

הוגש הליך

החלטה

זוהי בקשה להארכת המועד להגשת ערעור. הנימוק המרכזי לבקשה הוא חוסר ידיעת המבקש על זכותו לערער, מאחר שהן בית המשפט המחוזי והן בא כוחו לא הביאו קיומה של זכות זו לידיעתו.

החלטתי לדחות את הבקשה מנימוקים אלו:

פסק הדין של בית המשפט המחוזי אינו אלא מתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה בין הצדדים. הסיכויים לביטול פסק דין כזה הם בדרך כלל נמוכים ביותר, ועל פני הדברים אינני רואה בבקשה המפורטת שבפני נימוקים המצדיקים ביטול פסק הדין. נראה, איפוא, כי מלכתחילה סיכויי הערעור נמוכים ביותר.

זאת ועוד: המבקש נכח בעצמו בבית המשפט בעת מתן פסק הדין, ואף היה מיוצג על ידי עורך דין. המבקש היה, איפוא, מודע לטיבם של ההליכים המתנהלים. לא ברור מדוע סבור המבקש כי היתה על בית המשפט חובה להסביר לו על זכות הערעור.

בנסיבות המתוארות ספק רב בעיני אם יש למבקש על מה שילין כנגד עורך דינו, אשר לא הודיע לו על זכותו לערער, אולם אף אם יש מקום לטענה, הרי טעות של עורך דין, אף אם גרמה נזק ללקוח, אינה מהווה בדרך כלל עילה להארכת מועד.

די באמור עד כה כדי לדחות את הבקשה. אולם אם נכונה טענת המשיב, כי המבקש יוצג על ידי באי כוחו הנוכחיים כחודשיים לפני הגשת בקשה זו, כי אז יש לדחות את הבקשה גם בגין השיהוי הנוסף מאז התחלת הייצוג ובירור מצבו המשפטי של המבקש ועד הגשת הבקשה שבפני.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ' בתמוז, תשס"א

(11.7.01).

חגית

מאק-קלמנוביץ

ר

ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1טעות של עורך דין, אף אם גרמה נזק ללקוח, אינה מהווה בדרך כלל עילה להארכת מועד.
  2. 2הסיכויים לביטול פסק דין שניתן על בסיס הסכם פשרה הם בדרך כלל נמוכים ביותר.