בש"א 4664-23 בש"א 4664-23

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור. הצדדים אינם חלוקים על כך שהמועד האחרון להגשת ההליך היה ביום 18.6.2023. הבקשה דנן הוגשה ביום 19.6.2023, דהיינו יום אחד לאחר שחלף המועד.

בבקשה נטען כי תקלה שאירעה אצל השליח שנשלח להגשת הודעת הערעור מנעה ממנו להגיש את הערעור במועד. בתצהיר מטעם השליח (אשר נכתב על גביו כי חתימתו אומתה טלפונית), נטען כי ביום 18.6.2023 הוא התבקש על ידי בא כוח המבקשות להגיש את הערעור לבית המשפט העליון. השליח טען בתצהיר כי אירעה ברכבו תקלה והוא לא הספיק להגיע במועד, ולכן נאלץ לחזור למרכז.

המשיבה התנגדה לבקשה. המשיבה טענה כי גם איחור קצר מחייב הצגת "טעם מיוחד", שלפי הטענה לא הוצג בעניין הנוכחי. כמו כן טענה המשיבה כי השליח התבקש להגיש את הערעור רק ביום האחרון וכן לא פרט בתצהירו מה מהות התקלה שארעה ברכב, וכיצד יכול היה לשוב למרכז הארץ נוכח התקלה, אך לא להגיע לבית המשפט לשם הגשת הערעור. המשיבה התייחסה גם לסיכויי הערעור, וטענה כי אלה נמוכים באופן שאינו מצדיק היעתרות לבקשה. המשיבה הוסיפה כי ההליכים בבית המשפט קמא התנהלו במשך שש שנים, ויש חשיבות לעקרון סופיות הדיון.

לבקשת המבקשות, התאפשרה הגשת תגובה והתייחסות נוספת של המשיבה. המבקשות טענו בתגובה כי נסיבות התקלה שאירעה לשליח לא היו ידועות למבקשות עד אמצע היום האחרון להגשה (18.6.2023), עם הודעת השליח. לפי הטענה, בזמן זה שהו הפרקליטים המטפלים בתיק בדיונים בבתי המשפט. בא כוח המבקשות טען כי עם שובם של עורכי הדין למשרד, הם פעלו במהירות ושלחו באותו יום בפקס לבית המשפט בקשה להארכת מועד הנתמכת בתצהיר. בקשה זו, כך נטען, הועברה למשיבה עוד באותו יום בשעה 16:00 לערך. המבקשות הוסיפו כי הבקשה לא הוקלדה במזכירות בית המשפט באותו יום, משום שהמזכירות סברה שיש לצרף את כל המשיבים, למרות שלפי הטענה הם לא היו צד להליך בעת מתן פסק הדין של בית המשפט קמא. בא כוח המבקשות טען כי רק למחרת, כאשר הוא הגיע באופן אישי למזכירות כדי להגיש את הערעור, הובהר העניין, והבקשה שהוגשה הוקלדה באותו אופן שבו נשלחה בפקס יום קודם לכן. לבסוף נטען כי תצהיר השליח היה קצר כיוון שהוכן והוגש בסד זמנים לחוץ. התגובה נתמכה בתצהירו של בא כוח המבקשות.

המשיבה התייחסה לתגובה וטענה כי המבקשות לא הבהירו בתגובתן את החסר שעלה מתצהיר השליח, וזאת בפרט נוכח העובדה שהתצהיר אומת טלפונית ובהתחשב בכך שהטענות לגבי סימני השאלה העולים מהתצהיר הועלו בתשובת המשיבה. עוד נטען כי פרקליטה אחרת שטיפלה בהליך יכולה הייתה להגיש את הבקשה להארכת המועד בזמן, וכי הבקשה שהוגשה אחר הצהריים באותו יום הוגשה אף היא באיחור. המשיבה הוסיפה עוד כי הודעת הדואר האלקטרוני שנשלחה אליה הועברה לעיון בא כוח המשיבה רק באותו יום בשעה 17:00, וכי לבקשה צורפה טיוטת בקשת הארכה בלבד, ללא התצהיר של השליח (אשר הועבר למשרדי בא כוח המשיבה רק שלושה ימים לאחר מכן). על כן, המשיבה טענה כי אין יסוד לטענה כי היא לא הסתמכה על סופיות הדיון.

עיינתי בטענות הצדדים. כידוע, גם איחור של יום אחד בנקיטת הליך הוא איחור המצריך טעמים מיוחדים לשם הארכת המועד לנקיטת ההליך, וזאת בהתאם לתקנה 176(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (ראו, למשל, ער"א 742/23 אבטסם נ' מדינת ישראל (31.1.2023)). במקרה הנוכחי, הטעם המיוחד שעליו מסתמכות המבקשות הוא התקלה שאירעה לשליח בדרכו לבית המשפט. בצדק טוענת המשיבה כי תצהיר השליח חלקי, ואין בו פירוט של התקלה אשר ארעה ואשר מנעה את האפשרות להגיש את ההליך לבית המשפט. במיוחד הדברים אמורים שעה שהתצהיר אומת טלפונית, ושהייתה למבקשות הזדמנות לתקן את העניין לאחר שניתנה האפשרות להגשת תגובה נוספת.

לצד עניין זה – שיש לו משקל בהחלטה – שקלתי גם את יתר נסיבות העניין. כך, שקלתי את טענות בא כוח המבקשות (שנתמכו בתצהיר מטעמו), כי נודע לו על התקלה בעודו שוהה בדיונים בבתי המשפט, וכי נדרש לטפל בתקלה רק עם שובו למשרד. עוד נתתי דעתי לכך שבא כוח המבקשות פעל באותו יום להגשת בקשת ארכה למזכירות בית המשפט (גם אם הבקשה הוגשה לאחר שעות הפעילות), וזו לא נקלטה בשל אי-צירוף כל המשיבים הרלוונטיים. לבסוף, יש לתת משקל גם לעובדה שבקשת הארכה נשלחה באותו יום למשיבה, ועל כן, המשיבה הייתה מודעת לכוונה להגיש את ההליך הערעורי – הגם שלא נעלמה מעיניי הטענה כי הבקשה הועברה לעיון בא כוח המשיבה רק בשעה 17:00, ומבלי שצורף לה תצהיר השליח.

מדובר בבקשה שאינה חפה מקשיים, אולם במכלול הדברים סבורתני כי הצטברות הנסיבות שלהלן מטה את הכף לטובת קבלת הבקשה למתן ארכה. ראשית, גם אם טעם מיוחד נדרש כל אימת שיש איחור בבקשה, יש משקל גם לאורך התקופה המבוקשת, ובעניין הנוכחי לכך שמדובר ביום אחד. שנית, יש אינדיקציות לכך שנעשה ניסיון להגיש את הערעור ביום האחרון, גם אם הנסיבות המדויקות לתקלה לא הובהרו. עניין זה נלמד גם מן העובדה שבקשת הארכה הוגשה בליווי הערעור עצמו. יש בכך כדי לתמוך בטענה לפיה הייתה כוונה להגיש את הערעור במועד. שלישית, הודעה על הבקשה למתן ארכה הועברה באותו יום למשיבה, ולפי תצהיר בא כוח המבקשות, גם לבית המשפט (הגם, שכאמור, לא נקלטה אלא ביום שלמחרת). על כן, נעשה מאמץ לפתור את התקלה במהירות. רביעית, יש ליתן משקל גם לעובדה שמדובר בערעור בזכות ולא בערעור ברשות. בעניין זה עיינתי בטענות הצדדים באשר לסיכויי הערעור. גם אם אין לקבוע כי סיכויי הערעור גבוהים בהכרח, אין לומר כי מדובר בהליך שסיכוייו נמוכים במידה כזו שתצדיק את דחיית הבקשה.

במכלול נסיבות אלה, מצאתי להיעתר לבקשה.

נוכח העובדה שהבקשה הצריכה מהמשיבה להגיש תשובה ותגובה, המבקשות יישאו בהוצאות המשיבה בסך של 1,500 ש"ח.

הערעור שהוגש בצירוף לבקשה להארכת מועד יתקבל במועד הגשתו. המזכירות מתבקשת לפתוח תיק מתאים ולתייק בו את הערעור ואת החלטתי זו. לאחר מכן המזכירות תמשיך טיפול כמקובל.