בש"א 4721/15 קרבצוב יורם נ. מלח הארץ בע"מ (לשעבר מאגרי גיל בע"מ)

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה בע"א 3132/14 מיום 18.6.2015.

לאחר שעיינתי בבקשה ובחומר שצורף ובתגובת המשיבה 1 (המתנגדת לבקשה), החלטתי ליתן ארכה עד למועד ההגשה בפועל (7.7.2015), תוך חיוב המבקש בהוצאות המשיבה 1.

מן הבקשה וההשלמה שהוגשה עולה כי ההליך הוגש באיחור של יומיים בעקבות כך שהמבקש בחר להגיש את העתירה בעצמו בשל אי הסכמה לעניין שכר הטרחה עם מייצגו בהליך הערעור (לו נודע, על פי הנטען, כי ניתן פסק דין בערעור ביום 30.6.2015, ועותק של פסק הדין הודפס על ידו מאתר הרשות השופטת ביום 1.7.2015), וכי זה מסר לו כי המועד האחרון להגשת ההליך הוא 5.7.2015. באותו מועד שלח המבקש הליך של עתירה לדיון נוסף למזכירת בית המשפט באמצעות הפקסימיליה (וצורפה אסמכתא לכך), אך זה לא התקבל לרישום שכן על פי הנהלים לא ניתן לפתוח הליך בדרך זו (ראו סעיף 2(ג) להנחיות נשיאת בית המשפט העליון מיום 1.11.2010). משהודע הדבר למבקש שלח הוא עותק נוסף של ההליך בדואר אקספרס, וזה הגיע לבית המשפט ביום 7.7.2015, באיחור של יומיים.

הצדק עם המשיבה 1 כי התנהלות זו של המבקש מעוררת קושי שכן אם בחר להגיש את ההליך בעצמו ראוי היה כי יברר כיצד ניתן לפתוח את ההליך, וכן ראוי היה כי משנודע לו כי הגשת ההליך באמצעות הפקסימיליה לא צלחה, יסור לבית המשפט באופן מיידי ויסדיר את העניין טרם חלוף המועד להגשת ההליך (ובבקשתו לא סיפק הוא כל הסבר מדוע לא עשה כן).

למרות זאת החלטתי כאמור להיעתר לבקשה, וזאת בשים לב לכך שכפי שצוין לעיל במועד האחרון הנתון להגשת ההליך העביר המבקש לבית המשפט בפועל מסמך של עתירה לדיון נוסף (הגם שבשל אופן העברתו לא התקבל הוא לרישום) ועוד יש ליתן משקל למשך האיחור כמו גם לכך שהמבקש אינו מיוצג בהליך זה. נסיבות אלו מצדיקות בעיני ליתן ארכה ולקבל את ההליך לרישום (מבלי שיש בכך להביע עמדה ביחס לסיכוייו). יחד עם זאת בשל הקושי בהתנהלות המבקש, עליו עמדתי, תתקבל העתירה לרישום בכפוף לאישור שיציג המבקש לפיו שילם למשיבה 1 הוצאות בגין הגשת תגובתה לבקשה, בסך של 1,500 ש"ח.

בכפוף להצגת אישור כאמור בתוך שבעה ימים מעת המצאת החלטה זו (ימי הפגרה יבואו במניין) וכן לתשלום אגרה בגין ההליך, תקבל המזכירות לרישום את העתירה ותפתח תיק מתאים, בו תתויק גם החלטה זו.