בש"א 4774/05 עזבון המנוחה חנה יעקובוב ז"ל נ. מדינת ישראל

1.בפני בקשה להארכת מועד בהליך שבכותרת, אשר עניינו בתביעת נזיקין מטעם המבקשים כנגד המשיבים, ובעיקר כנגד המשיבה- מדינת ישראל, לפיצויים בגין רציחתה של המנוחה חנה יעקובוב ז"ל ופציעת אחותה, הגב' סוניה יעקובוב, על ידי המשיב הפורמלי מר ששון מזרחי, וזאת על רקע אהבה נכזבת. בית המשפט קמא מצא כי למרות תלונות רבות שהוגשו למשטרה, אין למצוא את המדינה אחראית בנזיקין כלפי המבקשים, אלא רק את המשיב הפורמלי, אשר כפי שנתברר, היכולת להיפרע ממנו קלושה. פסק דינו של בית המשפט קמא ניתן ביום 23.3.05, והומצא למבקשים ביום 29.3.05. המועד האחרון להגשת הערעור היה ביום 22.5.05, והבקשה הוגשה ביום 19.5.05, כלומר בתוך תקופת הערעור. המבוקש הוא שתינתן ארכה עד ליום 1.9.05, היינו- תום הפגרה.

2.המבקשים נימקו בקשתם בכך שאך כעת הוחלף הייצוג בהליך בשל החשיבות העקרונית שבו, וכן בעצם החשיבות של הנושא. כן נטען כי למשיבה לא ייגרם כל נזק ממתן ארכה כאמור, וזאת מאחר והיא אינה מסתמכת על פסק הדין. לבסוף נטען כי מאזן הנוחות בין הצדדים מחייב מתן ארכה כאמור, וזאת מאחר ואי קבלת הבקשה תביא לנזק משמעותי וכבד למבקשים, שכן אף לפי בית המשפט קמא, מן המשיב הפורמלי לא יוכלו הם להיפרע באופן אפקטיבי. המשיבה טוענת, בתגובתה, כי החלפת הייצוג אינה מהווה טעם מיוחד המצדיק מתן ארכה. לטענתה, אין ממש בטענות לעניין חשיבות העניין. בהליך דנן מבוססת הכרעת בית המשפט על עובדות, ולפיכך אין בניהולו החוזר של ההליך חשיבות כמתואר. עניינם של באי כוח המבקשים בקביעת הלכה בהקשר זה אינו מהווה הצדקה מספקת למתן ארכה כמבוקש.

3.לאחר עיון בחומר שבפני ובטענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל. בראש ובראשונה יצוין, כי הבקשה דנן הוגשה בתוך המועד להגשת הערעור וממילא אין עסקינן באיחור אלא בשאלה אם ראוי הוא להאריך המועד מעבר לקבוע בדין. אכן, אין בנתון זה כשלעצמו בכדי להאריך המועד. אין גם בעצם שינוי הייצוג בכדי להאריך המועד בהכרח. אולם אין חולק כי המדובר בנסיבות רלוונטיות שיש לבחון בכל מקרה לגופו על פי נסיבותיו. בבחינה מעין זו שוכנעתי כאמור כי ראוי להאריך את המועד. בפסק הדין נשוא הערעור מתעוררת על פניו שאלה עקרונית, שאמנם מבוססת היא על קביעות שבעובדה אולם נראה לצורך ההליך שבפני, כי יש חדשנות בחלק מן הקביעות המשפטיות שביסודו. ממילא נדרש מאמץ מיוחד בהכנת הערעור, בייחוד במצב של שינוי הייצוג. מנגד, המשיבה לא הראתה מה נזק יגרם לה בנסיבות המקרה של הארכת המועד.

4.התוצאה היא על כן, כי דין הבקשה להתקבל. יחד עם זאת, משך הארכה הנדרש – עד ליום 1.9.05 – הינו ארוך יתר על המידה, בייחוד שעה שפסק הדין הומצא למערערים כבר ביום 29.3.05. אשר על כן, נקבע בזאת כי הערעור יוגש עד ליום 1.8.05.