פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
4780/12
לפני:
כבוד השופט ח' מלצר
המבקש:
דניאל מקמלאן
נ ג ד
המשיב:
בנק לאומי למשכנתאות בע''מ
בקשה לעיכוב ביצוע
מתאריך 18.6.2012
בשם המבקש:
בעצמו
בשם המשיב:
עו"ד אהרן רשף
החלטה
1.
לפני בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מתאריך 17.6.2012 (כב' השופטת א' אפעל-גבאי ), בגדרה סורבה עתירת המבקש לדחיית מועד פינויה של דירה בה הוא מתגורר (מכח פסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים מתאריך 15.5.2012), אשר נקבע לביצוע על-ידי הרשות להוצאה לפועל לתאריך 10.7.2012.
2.
ההחלטה הנ"ל באה בסופם של הליכים ממושכים מאוד שהתנהלו בין הצדדים והחלו בשנת 2003, עת המשיב פנה לרשות ההוצאה לפועל כדי לממש משכנתא שנרשמה לטובתו בשל אי-פרעון של חוב של בעל הדירה (אחיו של המבקש). המבקש הגיש תובענה לבית משפט השלום בירושלים הנכבד ובה ביקש שיוצהר כי הוא הבעלים של הדירה וכי יבוטלו הליכי מימוש המשכנתא.
בית משפט השלום (כב' השופט ר' יעקובי ) דחה את טיעוני המבקש, ואולם עיכב את פינוי הדירה למשך תשעה חודשים ממועד פסק הדין (26.7.2011) לצורך התארגנות והסתגלות של המבקש.
3.
על פסק דינו של בית משפט השלום הנכבד הגיש המבקש ערעור בפני בית משפט המחוזי בירושלים הנכבד ובתאריך 15.5.2012 ניתן פסק דין בערעור (כב' השופטים א' אפעל-גבאי, א' פרקש, ר' כרמל ), שדחה את כל טענותיו של המבקש. בית המשפט המחוזי הנכבד נימק קביעותיו בכך שפסק דינו של בית משפט השלום היה מבוסס היטב, והמבקש מושתק מלטעון לזכויות בעלות בדירה, או לזכויות אחרות מעכבות פינוי. בית המשפט המחוזי קבע את מועד פינוי הדירה לתאריך 1.7.2012. נוכח פסק הדין הנ"ל, רשם ההוצאה לפועל קבע כי מועד פינוי הדירה יתבצע כאמור בתאריך 10.7.2012 ובקשת עיכוב ביצוע שהוגשה לבית המשפט המחוזי הנכבד נדחתה.
4.
הבקשה שלפני הוגשה מבלי שהוגשה בצידה בקשה למתן רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי.
5.
לאחר שעיינתי בכל הנתונים שבמכלול (לרבות תגובת המשיב לבקשה שבפני, שנתבקשה על-ידי וכן בתגובה של המבקש לה, שהוגשה ללא קבלת רשות, אף שציין כי מדובר "בתגובה ברשות") – החלטתי
לדחות את הבקשה . זו איננה מגלה על פניה עילה ואפילו איננה נסמכת על בקשת רשות לערור על פסק הדין מכיוון שכזו לא הוגשה כאמור.
6.
בסיום מוצא אני לנכון לציין כי במסגרת ההליכים המשפטיים, מושא הבקשה, ניתנו למבקש מספר ארכות כדי שיוכל להיערך לפינוי ואולם מסתבר כי הוא התעלם מכל הארכות. יחד עם זאת בשים לב לכלל הנסיבות ולטענותיו של המבקש הגורס, בין היתר, שלא קיבל את פסק הדין של בית המשפט המחוזי במועד – ניתנת בזאת למבקש ארכה אחרונה ונוספת לפינוי עד לתאריך 12.8.2012.
7.
בנסיבות הענין – אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ט"ו בתמוז התשע"ב (5.7.2012).
ש ו פ ט