בש"א 4788/11 אי.ט.אל משקאות בע''מ ע'י מנהלה ערן פלס נ. יורם שלום

בפניי בקשה להעברת מקום דיון בתא"מ 43981-01-11 (שלום – נתניה) מבית משפט השלום בנתניה לבית משפט השלום באילת, וזאת בהתאם לסעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ).

עניינה של התביעה נושא הבקשה שבפניי בעסקה למכר יינות ובטענת המשיב כי המבקשת נמנעה מלשלם בעבור הטובין שרכשה, חרף העובדה כי זה נמסר לידיה. לפיכך, הגיש המשיב תביעה בסך 7,149 ש"ח לבית משפט השלום בנתניה.

לשיטת המבקשת, מאזן הנוחות נוטה לטובת העברת מקום הדיון לבית משפט השלום באילת, שכן מקום מושבה ועסקיה, כמו גם מקום מגורי מנהליה, הוא בעיר אילת. המבקשת מוסיפה כי הגשת התביעה לבית משפט השלום בנתניה נועדה להקשות עליה את ניהול הגנתה ולפיכך יש בכך משום ניצול לרעה של הליכי משפט. המשיב דוחה את טענות המבקשת ומבהיר כי קדמה לבקשה שלפניי בקשה להעברת מקום דיון מטעמי חוסר סמכות מקומית, אלא שזו נדחתה על-ידי בית משפט השלום בנתניה ביום 22.5.2009. בהחלטתו האמורה, קבע בית משפט השלום בנתניה כי בשים לב לעובדה שמקום עסקו של המשיב ומקום ביצוע ההתחייבות הינו בבית יצחק, הרי שקיימת סמכות מקומית לבית משפט השלום בנתניה. עוד טוען המשיב, כי המבקשת לא הוכיחה כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה באופן מובהק, שכן הינו מתגורר במרכז הארץ וכך גם עדיו ובא-כוחו.

דין הבקשה להידחות. כידוע, העילה המרכזית להעברת מקום דיון מכוח סעיף 78 לחוק בתי המשפט הינה מאזן הנוחות שבין הצדדים, כאשר על מבקש ההעברה להוכיח כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתו. זאת לא עלה בידי המבקשת לעשות. בנסיבות המקרה דנן, שוכנעתי כי מאזן הנוחות שבין הצדדים הינו שקול. המשיב היה רשאי ליהנות מהיתרון הדיוני המוענק לו בבחירת מקום בירור תביעתו, ועל כן אין בהגשת ההליך לבית משפט השלום בנתניה משום ניצול לרעה של הליכי משפט.

אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקשת תישא בהוצאת המשיב בסך 500 ש"ח.