בש"א 482/09 מדינת ישראל - קצין התגמולים נ. שירה ברנר

1.

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בערעור על החלטת ועדת ערעור לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) [נוסח משולב], התשי"ט-1959 (להלן: חוק הנכים ). בפסק הדין התקבל הערעור של המשיבה ונפסק כי מחלתה של המשיבה נגרמה במהלך שירותה הצבאי ועקב שירותה הצבאי.

פסק הדין של בית המשפט המחוזי ניתן ביום 11.12.2008 ולטענת המבקשת הומצא לה ביום 15.12.2008. הבקשה שלפניי הוגשה ביום 15.1.2009 והתבקשה בה ארכה עד ליום 19.2.2009. על פי האמור בבקשה, המבקשת שוקלת הגשת בקשת רשות ערעור על פסק הדין, אולם כבר היום, בעת הכנת הבקשה נוכחה לדעת כי דרושים לה 21 ימים נוספים להגשתה, מעבר למועד האחרון, לנוכח מורכבות הסוגיות העולות בתיק. המשיבה מתנגדת לבקשה. לדבריה, פסק הדין אינו מעלה כל סוגיה מורכבת או תקדימית המצדיקה רשות ערעור. בנוסף, נטען כי עניינה של המשיבה נדון כבר שמונה שנים וקבלת הבקשה משמעה המשך עינוי הדין למשיבה.

2.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיבה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה. אמת, דחיית מועד הקבוע בחיקוק טעונה "טעם מיוחד" (סעיף 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). ברגיל, פרק הזמן הקבוע בדין להגשת הליך אמור להספיק לבעלי הדין, גם כאשר הכנתו של ההליך דורשת התמודדות עם סוגיות מורכבות. יחד עם זאת, מורכבות הסוגייה הנדונה והיקפה עשויים לבסס "טעם מיוחד" להארכת מועד, במיוחד שעה שהבקשה מוגשת בתוך התקופה להגשת ההליך, כך שבעל הדין שכנגד מיודע בדבר הכוונה להגיש הליך ערעורי. במקרה דנן, המבקשת פנתה לבית המשפט בתוך המועד הקבוע בדין, כך שלמשיבה לא נוצרה ציפייה לסופיות הדיון. נראה כי קיים אינטרס ציבורי כבד משקל בכך שיתאפשר למבקשת לשקול באופן יסודי האם יש מקום להגשת בקשה לרשות ערעור ובכך שלא תתקבל החלטה חפוזה בעניין זה. עם זאת, הבקשה שלפניי מנוסחת בצורה כללית, אינה מבהירה את מורכבות העניין ומדוע זקוקה המבקשת לפרק זמן ארוך יחסית (עד ליום 19.2.2009) כדי להגיש את ההליך, ככל שתחליט על הגשתו. בשים לב לדברים אלה ולכלל נסיבות העניין, לרבות עמדת המשיבה, משכה הכולל של ההתדיינות בעניינה והעובדה שמ דובר

בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי", לא שוכנעתי כי קיימת הצדקה להאריך את המועד למלוא התקופה המבוקשת, תוך גרימת עינוי דין למשיבה. איזון בין מכלול השיקולים והאינטרסים מוביל למסקנה כי יש להסתפק בארכה קצרה יותר, עד ליום 11.2.2009.

התוצאה היא כי הבקשה מתקבלת בחלקה, במובן זה שהמועד להגשת בקשה לרשות ערעור מוארך עד ליום 11.2.2009.