בש"א 484/14 עיריית ירושלים נ. ויויאן סמנא

1.

לפניי בקשה לפי סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת מקום הדיון בתביעה הנזיקית שהגישה המשיבה נגד המבקשות (להלן – ההליך ), מבית משפט השלום בהרצליה לבית משפט השלום בירושלים. המשיבה מתנגדת לבקשה.

2.

בתביעה הנזיקית מושא הבקשה נטען, כי בחודש ספטמבר 2011 החליקה המשיבה על "שאריות גזם" בעודה צועדת ברחוב בעיר ירושלים. נטען, כי בשל כך נגרמו לה נזקים רפואיים. לטענת המשיבה, המבקשת 1 (עיריית ירושלים) לא הקפידה בפינוי פסולת הגזם מהמדרכה, ולפיכך היא אחראית לתאונה ועליה לפצות את המשיבה. יוער, כי המבקשת 2 נתבעה בהיותה המבטחת של העירייה. מכתב התביעה עצמו עולה, אם כן, כי האירוע התרחש בעיר ירושלים. עם זאת, ההליך הוגש, כאמור, בבית משפט השלום בהרצליה. המשיבה הסבירה בכתב התביעה כי בית משפט השלום בהרצליה קנה סמכות מקומית לדון בהליך יען כי למבקשת 2 סניפים בכל הארץ. בבקשה דנא עותרות המבקשות להעברת הדיון בהליך לבית משפט השלום בירושלים. חובה לציין, כי המשיבה מתגוררת בעיר אילת. לטענתה, עקב נכותה היא בחרה להתדיין בבית משפט השלום בהרצליה בשל קרבתו לשדה התעופה שדה דב (אשר נמצא בתל-אביב).

3.

אין כל ספק שמירב הזיקות של ההליך הן לעיר ירושלים. אף אין מחלוקת כי המשיבה בחרה לפתוח את ההליך בבית משפט השלום בהרצליה אך בשל קיומה של סמכות פורמלית לאותו בית משפט. מנגד, המבקשות הצליחו להראות כי מירב הזיקות המהותיות של ההליך, אם לא כולן, הן לעיר ירושלים, וכי שיקולי נוחות מצדיקים את העברת הדיון לשם. בנסיבות אלה, היה על המשיבה להצביע על טעם מהותי כלשהו המצדיק את הותרת הדיון בבית משפט השלום בהרצליה. הטענה היחידה שהועלתה בהקשר זה נוגעת למצבה הרפואי של המשיבה המתגוררת, כאמור, בעיר אילת. איני רואה מקום ליתן משקל רב לטענות בנושא מצבה הרפואי של המשיבה, ולוּ משום שהן

הועלו בלקוניות, בלא שנתמכו במסמכים או בתצהיר. הטענה כי מקום מושבם של חלק מן העדים הוא בתל אביב הועלתה גם היא באופן סתמי ולא נתמכה בתשתית עובדתית.

4.

לפיכך הבקשה מתקבלת. הדיון בת"א 18971-11-13 (שלום – הרצליה) יועבר לבית משפט השלום בירושלים. המשיבה תישא בשכר טרחת עורך דין בסך 2,000 ש"ח.