פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"א
4847/11 - א'
בפני:
כבוד הרשמת דנה כהן-לקח
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. פלוני
2. פלוני
3. פלוני
4. לאה אטביראן
5. רחל בן דוד
6. יונתן מהגרפטה
7. פלוני
8. פלוני
9. האפוטרופוס הכללי
בקשה להארכת מועד
החלטה
בין הצדדים, שהינם אחים, שררה מחלוקת באשר לתוקף צוואה שהותיר אביהם המנוח. בית-המשפט לענייני משפחה בירושלים דחה את בקשת המבקש, שהיה אותה עת מיוצג, לקיום הצוואה. המבקש ערער על פסק-הדין האמור לבית-המשפט המחוזי בירושלים באמצעות בא-כוחו דאז. בסיום פרוטוקול דיון שהתקיים בבית-המשפט המחוזי במעמד הצדדים, נכתב מפי בא-כוח המבקש כדלקמן: "לאחר שהבהרתי למרשי את העניין, וכפי שגם עולה מדבריו לעיל, הוא מסכים להצעת בית-המשפט לדחיית הערעור, ללא צו להוצאות לאחר שיבוטלו ההוצאות שנפסקו בערכאה קמא". בהמשך לכך, נתן בית-המשפט המחוזי פסק-דין בזו הלשון: "לאור דברי הצדדים, הערעור נדחה ללא צו להוצאות. כמו כן ההוצאות שנפסקו בערכאה בבית משפט קמא – מבוטלות בזאת. הפקדון שהופקד בערעור זה – יוחזר למפקידו באמצעות בא כוחו". כעת עותר המבקש, שאינו מיוצג בהליך שלפניי, להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק-דינו הנ"ל של בית-המשפט המחוזי.
לאחר שעיינתי בחומר שהוגש ובטיעוני המבקש, באתי למסקנה כי דין הבקשה להארכת מועד להידחות, וזאת בלא שנתבקשה תגובת המשיבים. פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי - אשר נוסחו הוּבא במלואו לעיל - ניתן במעמד המבקש ובא-כוחו דאז בסיום הדיון שהתקיים בבית-המשפט קמא ביום 29.3.2011 . בהתחשב בפגרת חג הפסח, תקופת 30 הימים להגשתה של בקשת רשות ערעור תמה ביום 8.5.2011 . ההליך שבכותרת הוגש ביום 28.6.2011 , קרי- באיחור של למעלה מחודש וחצי. לאיחור זה לא ניתן הסבר ממשי, ודאי לא הסבר שבכוחו להוות "טעם מיוחד" כנדרש לפי דין.
מהחומר שהגיש המבקש עולה כי ביום 18.5.2011 פנה המבקש בעצמו לבית-המשפט המחוזי בבקשה ל"דיון נוסף" עקב מישגים שלטענתו נפלו בפסק-הדין של בית-המשפט לענייני משפחה. עוד באותו היום ניתנה החלטת בית-המשפט המחוזי בזו הלשון: "ניתן פסק דין. המערער [המבקש] היה מיוצג. בית המשפט סיים את מלאכתו". לטענת המבקש, את ההחלטה האחרונה הוא קיבל לידיו ביום 30.5.2011. דא עקא, בעצם פנייתו של המבקש לבית-המשפט המחוזי לאחר מתן פסק-דינו, לא היה כדי לעצור את מירוץ המועדים להגשתה של בקשת רשות ערעור על פסק-הדין האמור. העובדה כי המבקש אינו מיוצג בהליך שלפניי, אף בה אין כדי להקים "טעם מיוחד" לאיחור הניכר בהגשת ההליך, בהתחשב בכך שהמבקש היה מיוצג בבית-המשפט המחוזי ולפיכך יכול היה לברר את סד הזמנים שעמד לרשותו להגשת הליך ערעורי. לכל אלה יש להוסיף כי על-פני הדברים, סיכוייו של ההליך העיקרי אינם נחזים להיות טובים כלל ועיקר, בהתחשב בכך שנראה כי המקרה אינו מעורר שאלה עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים ומצדיקה ערעור "בגלגול" שלישי; ובשים לב לכך שלפי החומר המצוי בתיק, פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי ניתן בהסכמת המבקש ובא-כוחו דאז.
אשר על כן, ונוכח מכלול הטעמים האמורים, הבקשה להארכת מועד נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ח בסיוון
תשע"א (30.6.2011
(
.
דנה כהן-לקח, שופטת
ר ש מ ת