בש"א 491/04 ישעיהו קריב נ. ד"ר דליה אורבך

בפני בקשה להעברת מקום הדיון בת.א. 1233/03 מבית משפט השלום באילת לבית משפט שלום במחוז תל-אביב, לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

המשיבים 3-1 הגישו נגד המבקש ונגד המשיבים האחרים תביעה כספית לבית משפט השלום באילת בגין חוב נטען עבור שירותי רפואה שסיפקו התובעים למבוטחי קופת חולים מאוחדת. בית המשפט דחה בקשה של המבקש לסילוק התביעה אישית נגדו על הסף. כעת הוא מבקש העברה של מקום הדיון. בבקשה נטען כי מצבו הרפואי הקשה של המבקש אינו מאפשר לו להתייצב לדיון בית משפט השלום באילת, שאליו לא יוכל להגיע הן בשל המלצת הרופא להימנע מטיסות ומנסיעות ארוכות, הן בשל מצבו הכללי הקשה. הוא הוסיף כי מאזן הנוחות נוטה לקיום הדיון בתל-אביב גם בהתחשב בכך שמקום מושבם של הנתבעים במחוז תל-אביב ואין להם כל זיקה נוכחית לעיר אילת, ובכך שבאי כוחם של כל הצדדים ממוקמים במחוז תל-אביב. המשיבה 4 נתנה הסכמתה להעברת הדיון.

המשיבים 3-1 מתנגדים לבקשה. לטענתם, לבית משפט השלום באילת הזיקה המשמעותית ביותר לתביעה, בעיקר כיוון ששירותי הרפואה ניתנו באילת. בית משפט זה אף החל כבר לדון בהליך. העברת הדיון לתל-אביב תגרום לעיכוב בברור התובענה. כן נטען כי הבקשה נגועה בשיהוי. מבחינת מאזן הנוחות, המשיבים מציינים כי הם עצמם מתגוררים באילת.

לאחר שעניינתי בבקשה ובתגובה לה נחה דעתי כי דינה להידחות. העילה המרכזית להעברת ענין למקום אחר על פי סעיף 78 לחוק היא מאזן הנוחות של הצדדים להליך. כבר נפסק כי אין די בכך שכפות המאזניים נוטות לצד זה או אחר, אלא הדיון יועבר רק אם הכף נוטה במובהק לכיוון ההעברה (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995, בעריכת ד"ר ש' לוין), בעמ' 88). מבחינת הנוחות, הרי שבשיקול כולל יש להעדיף את המשך קיום הדיון בבית המשפט באילת. מירב הזיקות בתיק קשורות לבית משפט זה. במסמכים הרפואיים שצורפו לבקשה אכן כלולה המלצה של הרופא המטפל להימנע מטיסות ונסיעות ממושכות, אך ספק אם טיסה קצרה לאילת תכביד על המבקש בצורה כה קשה, המצדיקה העברת מקום הדיון. בנוסף, אין לראות בהחלטת בית משפט השלום מיום 11.1.04 משום הסכמה להעברת מקום הדיון. די בהעדר הסכמה כאמור כדי לדחות את הבקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט. נוכח מסקנתי בדבר דחיית הבקשה אין צורך להידרש לטענת השיהוי שהעלו המשיבים.

אי לכך, הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.