החלטהעליוןבית המשפט העליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 4939/03 ד''ר דוד בן צבי נ. ישראל גלברג

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת בקשת רשות לערערבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות לערער

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות לערער, שהוגשה כשבעה חודשים לאחר פסק הדין ובאיחור של שבעה ימים נוספים ללא הסבר מספק. נקבע כי המבקש לא עמד בנטל להסביר את ההשתהות ולא הוכח טעם מיוחד לגבור על החסינות שהתגבשה למשיבים. צוין גם כי לא עלו טענות ממשיות למתן רשות ערעור, ולא נעשה צו להוצאות.

העובדות

המבקש ביקש לעניין מועד נקיטת ההליך; הבקשה נדחתה ביום 26.3.03. לטענת המבקש ההחלטה נמסרה לו ביום 25.5.03, ואילו הבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 2.6.03, כשבעה חודשים לאחר מתן פסק הדין.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך מועד להגשת בקשת רשות לערער כאשר המבקש השתהה ללא הסבר מספק בנקיטת ההליך לאחר קבלת ההחלטה?
  2. 2.האם קיים טעם מיוחד המצדיק לגבור על החסינות שהתגבשה למשיבים מפני הליך ערעורי נוסף?

הלכות

  1. 1

    בעל דין המבקש הארכת מועד נושא בנטל להסביר את השתהותו, והשתהות ללא הסבר לאחר חלוף המועד אינה מתיישבת עם נטל זה.

    ״הנטל הרובץ על בעל דין המבקש להאריך מועד שנקבע בדין״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    המתנה עד לאחר חלוף המועד להגשת ההליך אינה מהווה טעות סבירה המצדיקה הארכת מועד.

    ״קשה לראות בהמתנתו של המבקש עד לאחר שחלף המועד להגשת ההליך משום טעות סבירה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • בקשת רשות לערער
  • נטל
  • טעם מיוחד
  • חסינות
  • עיון חוזר
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בש"א

4939/03

בפני:

כבוד הרשם עודד שחם

המבקש:

ד''ר דוד בן צבי

נ ג ד

המשיבים:

1. ישראל

גלברג

2. אביבה גלברג

בקשה להארכת מועד

החלטה

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות לערער. דין הבקשה להידחות. הבקשה הוגשה ביום 2.6.03, לאחר שבקשה של המבקש לעניין מועד נקיטת ההליך נדחתה עוד ביום 26.3.03. לטענת המבקש, נמסרה בידיו ההחלטה האמורה אך ביום 25.5.03. ברם, גם אם נכון הדבר, הרי שלא הובהר מדוע השתהה המבקש משך 7 ימים בנקיטת ההליך, כאשר היה חייב להיות לו ברור כי המדובר בהליך ערעורי המתייחס להחלטה מיום 14.10.02. בשלב בו הוגשה הבקשה היו המשיבים רשאים להניח כי לא יוטרדו עוד בהליך ערעורי, והשתהותו של המבקש, לה לא ניתן הסבר, לאחר שחלפו כשבעה חודשים מאז ניתן פסק הדין, אינה מתיישבת עם הנטל הרובץ על בעל דין המבקש להאריך מועד שנקבע בדין.

אוסיף, כי לא נעלם מעיני כי לכתחילה איחר המבקש, לשיטתו, איחור של יום אחד בנקיטת ההליך הערעורי. ברם, אף לאיחור זה לא ניתן טעם סביר. קשה לראות בהמתנתו של המבקש עד לאחר שחלף המועד להגשת ההליך משום טעות סבירה המצדיקה ארכה. משהתווספה לכך השתהות נוספת בנקיטת ההליך שבפניי, לא מצאתי טעם מיוחד, כנדרש על מנת לגבור על החסינות שהתגבשה למשיבים מפני נקיטת הליך ערעורי נוסף על ידי המבקש.

אוסיף, כי למקרא העתק מבקשת הרשות לערער שצורף לבקשה שבפניי, לא עולות, על פני הדברים, טענות ממשיות למתן רשות לערער על החלטת הערכאה הקודמת בבקשה של המבקש לעיון חוזר ולתיקון פרוטוקול, במידה התומכת בבקשה שבפניי. גם מבחינה זו, לא מצאתי עילה להעתר למבוקש.

הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, ט"ו באב תשס"ג (13.8.03).

עודד

שחם

ר

ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1בעל דין המבקש הארכת מועד נושא בנטל להסביר את השתהותו, והשתהות ללא הסבר לאחר חלוף המועד אינה מתיישבת עם נטל זה.
  2. 2המתנה עד לאחר חלוף המועד להגשת ההליך אינה מהווה טעות סבירה המצדיקה הארכת מועד.