פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
497/11
בפני:
כבוד הנשיאה ד' ביניש
המבקשת:
מועצה מקומית ירכא
נ ג ד
המשיבים:
1. שרי רוזנטל
2. מדינת ישראל - משרד החינוך
3. בית הספר חטיבת ביניים "סריסה" ירכא
בקשה להעברת מקום הדיון
בשם המבקשת:
עו"ד עאדל עלי
בשם המשיבה 1:
עו"ד יורם גרייפנר
בשם המשיבה 2:
עו"ד אלעד נוה
החלטה
בפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ), להעברת מקום הדיון בתביעה שהגישה המשיבה 1 נגד המועצה המקומית ירכא (להלן: המבקשת ) ונגד המשיבים 3-2 מבית המשפט השלום בראשון-לציון לבית משפט השלום בעכו.
ביום 31.8.2010 הגישה המשיבה 1 את תביעתה נגד המבקשת ונגד המשיבים 3-2 לבית משפט השלום בראשון-לציון. על-פי עובדות כתב התביעה, המשיבה 1 שימשה כמורה בחטיבת הביניים "סריסה" בירכא ובמסגרת תפקיד זה אף השגיחה על בחינות שנערכו בכיתות הלימוד. ביום 11.3.2008, שעה שהשגיחה על כיתה שנבחנה, נתקלה המשיבה 1 – כך על-פי הנטען – ברצועת אחד מתיקי התלמידים הנבחנים, מעדה ונחבלה בגופה מפינת שולחן שניצב במסלול נפילתה (להלן: התאונה ). בתביעתה טוענת המשיבה 1 כי המבקשת, המדינה ובית הספר אחראים לנזקים ולסיבוכים הרפואיים שנגרמו לה בשל התאונה שאירעה לה.
לטענת המבקשת יש להעביר את מקום הדיון בתביעה מבית המשפט השלום בראשון-לציון לבית המשפט השלום בעכו, שכן אין לתביעה ולתאונה כל זיקה מהותית לאזור ראשון-לציון. בהקשר זה, מציינת המבקשת כי התאונה בגינה הוגשה התביעה אירעה בבית ספר המצוי בישוב ירכא הסמוך לעכו. כן נטען כי מקום מגורי המשיבה 1, מקום
מגוריהם של העדים מטעם המבקשת ביניהם המורים ששהו בכיתה וכן משרדי המבקשת הינם בקרבת בית משפט השלום בעכו. אף נטען כי למעט מקום מושבו של בא-כוח המשיבה 1 אין לבית משפט השלום בראשון-לציון כל זיקה לדון בתביעה וכי סמכותו המקומית נקנתה אך בשל צירוף המדינה כנתבעת. המשיבה 1 מתנגדת לבקשה להעברת מקום דיון. לטענתה, בהינתן שהמדינה נתבעת הרי שרשאית היא על-פי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 להגיש את תביעתה לבית משפט השלום בראשון- לציון. המדינה, מצידה, לא נקטה עמדה לגוף הבקשה, אך ציינה כי במסגרת התיק נעשתה עבודה ראשונית מהותית והוגש כתב הגנה, כך שאם תועבר התביעה יהיה צורך להעביר את הטיפול בה לידי גורם אחר. המשיב 3 לא הגיש את תגובתו.
דין הבקשה להתקבל. השיקול המרכזי בבחינת בקשות להעברת מקום דיון לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט הוא מאזן הנוחות שבין הצדדים. החפץ בהעברת מקום דיון נדרש להוכיח כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובתו, וכבר נקבע כי אין די באי-נוחות גרידא. במקרה דנן שוכנעתי כי המבקשת עמדה ברף זה. מעיון בכתב התביעה עולה כי סמכותו המקומית של בית משפט השלום בראשון-לציון הינה טכנית בלבד וכי זיקותיה המהותיות של התביעה הן כולן לבית משפט השלום בעכו. ולראיה, לא עלה בידי המשיבה 1 להציג ולו נימוק מהותי אחד לטובת הותרת מקום הדיון בעינו. בנסיבות אלו, ובשים לב לאופייה של התביעה ולצורך הצפוי בקיום דיוני הוכחות, ברי כי יהיה בהעברת מקום הדיון לבית משפט השלום בעכו כדי לייעל ולהקל על ניהול הדיון.
אשר על כן, אני מורה בזאת, מכוח הסמכות הנתונה לי על פי סעיף 78 לחוק בתי המשפט, על העברת מקום הדיון בת.א. 53577-08-10 (שלום – ראשון-לציון) מבית משפט השלום בראשון-לציון לבית משפט השלום בעכו. המשיבה 1 תשא בשכר טרחת עורך-דין בסך 2,500 ש"ח לטובת המבקשת.
ניתנה היום, י' באדר א' התשע"א (14.2.2011).
ה נ ש י א ה