פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
בש"א 4998/24
לפני:
כבוד הרשמת
קרן
אזולאי
המבקש:
חי סלמן
נגד
המשיבים:
1.
פדיה מושב עובדים להתיישבות
שיתופית חקלאית בע"מ
2.
רשות מקרקעי ישראל - מחוז מרכז
3.
הסוכנות היהודית לישראל
בקשה מיום
19.6.2024 למתן ארכה לנקיטת הליך ערעורי; תשובת המשיבה 1 מיום 26.6.2024; תשובת
המשיבה 2 מיום 3.7.2024
החלטה
לפניי בקשה למתן ארכה לנקיטת הליך ערעורי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת י' רוטנברג) בת"א 19950-06-17 מיום 9.4.2024, וזאת עד ליום 18.7.2024.
המבקש טען כי נמנע ממנו להגיש את הערעור במועד בשל היעדרות עורכת דין שהייתה בשירות מילואים, וכתוצאה מעומס עבודה במשרד בא כוח המבקש. עוד נטען כי לא ייגרם נזק במתן הארכה, וכי יש לאפשר למבקש למצות את זכות הערעור.
המשיבה 1 מתנגדת לבקשה. המשיבה 1 ציינה כי הבקשה הוגשה שלושה ימים לאחר חלוף המועד להגשת הערעור, וכי הטענות לעניין שירות המילואים לא נתמכו באסמכתה כלשהי. בעניין זה נטען עוד כי עורך הדין שהגיש את הבקשה להארכת מועד ייצג את המבקש לבדו בבית המשפט קמא, ועל כן, נטען כי הטענה לפיה שירות המילואים מנע את הגשת הערעור מוקשית. המשיבה 1 הוסיפה כי פסק הדין הפך חלוט, וכי היא הסתמכה על סופיות הדיון.
המשיבה 2 ציינה כי לשיטתה הבקשה אינה מצביעה על טעמים מיוחדים המצדיקים סטייה מסדרי הדין, וכי לא צורפו אסמכתאות לתמיכה בה. חרף זאת, המשיבה 2 הותירה את ההחלטה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט.
המשיבה 3 לא השיבה לבקשה.
עיינתי בבקשה ובתשובה. פסק הדין ניתן ביום 9.4.2024, והמבקש לא טען שנודע לו על פסק הדין במועד מאוחר יותר. משכך, הבקשה להארכת מועד הוגשה בחלוף המועד להגשת ההליך הערעורי (וזאת אף אם מניין הימים יחל ביום שלאחר הצפייה בפועל, בשל שעת הצפייה). על מנת להיעתר לבקשה, היה על המבקש להצביע על "טעם מיוחד" לאיחור. כאמור, המבקש טען כי בשל שירות מילואים של עורכת דין המטפלת בתיק, ועומס עבודה במשרד בא כוח המבקש, נמנע ממנו להגיש את הערעור במועד. טעמים אלה נטענו בכלליות ולא נתמכו בתשתית עובדתית כלשהי. ככלל, ובמיוחד בעת הנוכחית, שירות מילואים של עורך דין מהווה שיקול ממשי ומשמעותי בעת בחינת בקשה להארכת מועד. ואולם, בעניין שלפניי לא הובהר מתי חל שירות המילואים של עורכת הדין וכמה זמן הוא נמשך. בנוסף, לא הובהר מדוע שירות המילואים מנע מבא כוח המבקש להגיש את הערעור, או למצער, להגיש בקשה למתן ארכה טרם חלוף המועד; וזאת בשים לב לטענת המשיבות 1 ו-2 (שנתמכה באסמכתה) כי עורך הדין שהגיש את הבקשה הנוכחית גם ייצג את המבקש בבית המשפט קמא, ולכן, לא הובהר מדוע הגשת הבקשה התעכבה בשל שירות מילואים של עורכת דין אחרת מהמשרד. בנסיבות אלה, ובהיעדר תשתית עובדתית מתאימה, גם הטענה המתייחסת לעומס עבודה אינה מעלה "טעם מיוחד". אף אם הייתי מניחה שנגרם עומס משרדי בשל שירות המילואים, אין בכך כדי להסביר מדוע לא הוגשה בקשה להארכת מועד לפני שפסק הדין הפך חלוט.
בנסיבות אלה, לא מצאתי שעלה בידי המבקש להצביע על טעם מיוחד המצדיק היעתרות לבקשה. נתתי דעתי לעובדה שמדובר בערעור בזכות, ואולם בהיעדר התייחסות כלשהי לעניין סיכויי ההליך, לא מצאתי שיש בעצם העובדה שהערעור הוא בזכות כדי להטות את הכף לטובת הארכת המועד.
במכלול טעמים אלה, הבקשה נדחית.
ניתנה
היום, י"א
אב תשפ"ד (15 אוגוסט 2024).
קרן אזולאי, שופטת
רשמת