בש"א 5002/07 עלאא עלי נ. חברת החשמל לישראל בע"מ

זהו ערעור על החלטת כבוד הרשמת ש' ליבוביץ מיום 17.5.2007, בה נתקבלה בקשת המערערים לפטור מתשלום אגרה אך נדחתה בקשתם לפטור מהפקדת עירבון והם חוייבו בהפקדת עירבון בסך 5000 ₪.

1.

בבית המשפט המחוזי בנצרת נדונה תביעת המערערים כנגד המשיבה, חברת החשמל לישראל בע"מ לפיצויים בגין נזקי גוף אשר נגרמו להם כתוצאה מהתחשמלות. בפסק דינו מיום 27.2.2007, דחה בית משפט קמא את תביעת המערערים בקובעו כי המערערים לא הוכיחו כל התרשלות שהתרשלה כלפיהם המשיבה, ודאי לא כזו שגרמה לאירוע הנזק ולפיכך קבע כי המשיבה אינה אחראית ברשלנות. על פסק הדין הגישו המערערים ערעור לבית משפט זה ובמסגרתו עתרו לפטור מאגרה ומהפקדת ערובה להוצאות בשל מצבם הכלכלי הקשה בציינם כי המערערים 1 ו-2 סובלים מנכות בשיעור של 100% וכי הם ומשפחתם מתקיימים תודות לעזרת קרובי משפחה וצדקות של גורמים שונים וכי המערער 3 אף הוא אינו עובד ומתגורר יחד עם אימו שמצבה הכלכלי קשה.

2.

כבוד הרשמת נעתרה לבקשת המערערים בכל הנוגע לפטור מתשלום אגרה אך חייבה אותם להפקיד עירבון בסך 5,000 ₪, בציינה כי פסק דינו של בית משפט קמא מבוסס על ממצאים ועדויות שהובאו בפניו ובנסיבות אלה אין בידה לקבוע שסיכויי הערעור טובים.

3.

על החלטה זו מלינים המערערים בפניי. לטענתם, חיובם בהפקדת עירבון משמעו דחיית הערעור בטרם ישמע ונעילת שערי בית משפט בפני מתדיין חסר אמצעים. עוד טוענים המערערים, כי משניתן להם פטור מלא מתשלום האגרה, עובר נטל השכנוע אל המשיבה לעניין חיובם בהפקדת עירבון. המערערים מוסיפים וטוענים בהפנותם לבש"א 329/90 אברך נ' גרוגר ואח' , פ"ד מד(2) 383, כי סיכויי ההליך נבדקים גם בשלב של הבקשה לפטור מאגרה ועל כן אין מקום להבחין בעניין זה בין האגרה לעירבון.

4.

בהחלטתי מיום 24.9.2007 נתבקשה תגובת המשיבה להודעת הערעור. בתגובתה, טוענת המשיבה כי בבקשה לפטור מעירבון יש לבדוק קיומם של שני תנאים הכרחיים ומצטברים. האחד הוא יכולתם הכלכלית של המבקשים והשני סיכוייהם להצליח בהליך. במקרה דנן, נטען, תצהיריהם של המערערים נחתמו ביום 11.8.2005, ולפיכך אין הם משקפים את מצבם הכלכלי במועד הגשת הבקשה. די בכך, לטענת המשיבה כדי להביא לדחיית הערעור.

המשיבה מוסיפה וטוענת עוד כי בבקשת המערערים ובתצהיריהם אין כדי לענות על דרישות הפירוט בדבר מצבם הכלכלי, משלא פירטו את מקורות המחייה של כל אחד ואחד מהם. כמו כן, נטען כי המערערים אישרו בתצהירם כי יש ביכולתם לגייס כספים מאחרים, אך לא ציינו מה גובה התרומות שמקבל כל אחד מהם ומדוע לא ניתן לעשות שימוש בתרומות אלה כדי להבטיח את הוצאות המשיבה בהפקדת עירבון. עוד נטען כי הצהרת המערערים שאין ברשותם נכסים ומיטלטלין נעדרת התייחסות ולא נתמכה בתיעוד בכל הנוגע למכלול הנכסים שברשותם או שביכולתם לגייס, לרבות זכויות כל אחד מהם בבית בו הוא מתגורר, תכולת הבית וחפצים שונים בעלי ערך אשר ניתן להפיק מהם הכנסה לצורך העמדת העירבון. המשיבה מוסיפה וטוענת כי טענת המערערים לפיה כתוצאה מהתאונה הפסידו סכומים ניכרים והוציאו את כל חסכונותיהם לצורך טיפולים רפואיים, לא נתמכה באסמכתא כלשהי המאשרת קיומם של חסכונות כספיים עובר לתאונה וניצולם על ידי המערערים. עוד טוענת המשיבה כי המערערים לא הבהירו מניין משגת ידם לממן ייצוג משפטי בהליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי ובבית משפט זה והיא מציינת כי המערערים טרם שילמו את ההוצאות שפסק לטובתה בית משפט קמא. לעניין סיכויי ההליך טוענת המשיבה כי פסק דינו של בית משפט קמא מבוסס על קביעות עובדתיות בהן אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב ומשכך סיכויי הערעור קלושים. לבסוף, נטען כי הפטור שניתן למערערים מתשלום אגרה אינו מלמד כי יש לפטור אותם גם מהפקדת עירבון, בשל השוני המהותי הקיים לעניין השיקולים המנחים את בית המשפט בבואו להחליט בבקשה לפטור מהפקדת עירבון.

5.

דין הערעור להידחות.

שיקול הדעת המסור לרשם בסוגיית הערובה להוצאות הנו רחב ואך לעתים רחוקות ימצא טעם המצדיק התערבות בשיקול דעת זה. בהתאם לתקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, נקודת המוצא היא כי המערער חייב לערוב להוצאות המשיב. לכן פטור מהפקדת עירבון הינו בגדר חריג לכלל ונטל השכנוע בעניין זה לעולם מוטל על מבקש הפטור. אכן, קיימת חפיפה מסוימת בין השיקולים הנבחנים לצורך פטור מאגרה לאלה הנוגעים לפטור מהפקדת עירבון, אולם פטור מאגרה אינו גורר אחריו באופן אוטומטי פטור מעירבון נוכח האיזונים השונים שעל בית המשפט להפעיל לגבי כל אחד מאותם הפטורים (בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (טרם פורסם)). במקרה דנן, צדקה כבוד הרשמת בקובעה כי על פני הדברים קשה לומר שסיכויי ההליך טובים, שכן פסק דינו של בית משפט קמא מבוסס על ממצאי עובדה ומהימנות בהם נוטה ערכאת הערעור שלא להתערב (ע"א 6616/04 ברונפמן אלון בע"מ נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). בצדק ציינה, אפוא, הרשמת כי לעניין הפטור מעירבון יש להביא בחשבון גם את האינטרס שיש לצד שכנגד להבטיח את גביית ההוצאות שיפסקו לטובתו בערעור, ככל שהערעור יידחה וככל שאכן תיפסקנה הוצאות לטובתו. אשר על כן דין הערעור להידחות ועל המערערים להפקיד את סכום העירבון שקבעה הרשמת, אך בשל מצבם הכלכלי הקשה אני קובעת כי יוכלו לעשות כן בחמישה תשלומים חודשיים של 1,000 ₪ כל אחד החל מיום 1.1.2008 ועד 1.5.2008.