בש"א 5004/98 שריאור גדעון נ. בנק אוצר החייל

בפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, מיום 3.6.98, בו נדחה ערעור שהגיש המבקש על החלטת בית משפט השלום שלא לבטל פסק-דין שנתן בהיעדרו. פסק-הדין ניתן בנוכחות המבקש. לפיכך, המועד האחרון להגשת בקשת רשות הערעור לבית משפט זה חל ביום 3.7.98, ואילו הבקשה שבפני הוגשה אך ביום 9.8.98.

בבקשה נטען, כי בית המבקש נפרץ ביום 10.6.98 ומסמכיו נעלמו, וכי רק לאחר שביום 10.7.98 קיבל החלטה של בית המשפט המחוזי בקשר לתיקון פרוטוקול שהגיש, נודע לו מספר התיק בבית המשפט המחוזי.

המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, אין בבקשה להארכת מועד כל הסבר או טעם מיוחד לאי עמידה בלוח הזמנים. העובדה שביתו של המבקש נפרץ ומסמכיו נעלמו אינה עילה מספקת לאי הגשת ערעור ולהמתנה של למעלה מחודש ימים, עד אשר נודע למבקש במקרה מספר התיק נשוא הערעור. באפשרות המבקש היה לפנות לבית המשפט המחוזי או למשרדי בא-כוח המשיב על-מנת לאתר מספר התיק של בית המשפט המחוזי, ועל כן ההסבר שניתן, דינו להידחות.

דין הבקשה להארכת המועד, להידחות.

המועד להגשת בקשת רשות ערעור קבוע בחיקוק וככזה דרושים טעמים מיוחדים שיירשמו על מנת להאריכו (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-) (להלן: התקנות).

כפי שנטען על-ידי המשיב, אין ההסבר שמביא המבקש בבקשתו כדי להצדיק את האיחור הממושך בהגשת הבקשה.

אף אם נפרץ ביתו של המבקש וכל מסמכיו נעלמו, יכול היה במאמץ לא רב, כפי שציין המשיב בתגובתו, להשיג את המידע החסר ולשחזר את המסמכים הדרושים לשם הגשת בקשת רשות הערעור.

מהאמור עולה, כי האיחור בהגשת הבקשה נעוץ היה בהזנחה מצידו של המבקש ולאו דווקא בנסיבות שהיו מחוץ לשליטתו של המבקש.

אשר על כן, אין בפי המבקש הסבר אשר יצדיק את האורכה המבוקשת.

הבקשה נדחית.