פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"א
5016/11 - א'
בפני:
כבוד הרשמת דנה כהן-לקח
המבקש:
דוד כהן
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשה להארכת מועד
החלטה
לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת כב' השופטת רבינוביץ-ברון בבית-משפט השלום בנתניה, שלא לפסול עצמה מלשבת בדין בתביעה נזיקית שהגיש המבקש כנגד המדינה. החלטת בית-משפט השלום ניתנה ביום 13.6.2011, בהעדר הצדדים. לטענת המבקש, ההחלטה הומצאה לידיו ביום
22.6.2011 . בהתאם לתקנה 471ג(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ), תקופת 10 הימים להגשת ערעור פסלות הסתיימה ביום 3.7.2011 . הבקשה להארכת מועד שלפניי הוגשה ביום 5.7.2011 , קרי- באיחור של יומיים. המבקש, אשר אינו מיוצג, טוען בבקשתו כי האיחור בהגשת ההליך נבע מאי ידיעת הדין, וכי האורכה מתבקשת על-מנת להסדיר את ייצוגו באמצעות הסיוע המשפטי.
דין הבקשה להארכת מועד להידחות. בית-המשפט זה קבע לא אחת בפסיקתו כי על ערעור פסלות להתברר במהירות האפשרית. זאת, על מנת להימנע משיבושים אפשריים של הדיון בערכאה הדיונית וכן כדי להסיר את החשש הכרוך בטענת הפסלות. בשים לב לכך, נפסק כי יש לנקוט משנה זהירות ואף צמצום בהעתרות לבקשות אורכה בנוגע לערעורי פסלות (ראו: בש"א 3991/11 נגלר נ' בן דוד (לא פורסם, 30.5.2011)). על רקע זה, איחור של יומיים בהגשת ערעור פסלות, אינו קל-ערך. כך בוודאי בעניינו של המבקש, שעותר לאורכה נוספת לצורך הגשת ערעור פסלות, וזאת מעבר לאיחור בן יומיים בהגשת הבקשה להארכת מועד.
בהתאם לתקנה 528 לתקנות, לצורך קבלת אורכה להגשת הליך ערעורי, על מבקש האורכה להוכיח "טעם מיוחד" להצדקת האיחור. המבקש לא עמד בנטל זה. טענת המבקש בדבר אי ידיעת המועד הקבוע בדין להגשת ההליך נטענה בסתמיות וללא תמיכה בתצהיר. על-פני הדברים, הטענה האמורה אינה מתיישבת עם העובדה שבית-המשפט קמא ציין בסיום החלטתו במפורש כי למבקש עומדים 10 ימים לצורך הגשת ערעור פסלות לבית-המשפט העליון. אשר לטענת המבקש כי נדרשת לו אורכה לצורך הסדרת ייצוגו באמצעות הסיוע המשפטי - אף טענה זו הועלתה באופן סתמי וערטילאי, ללא תיעוד כלשהוא בדבר עצם הפנייה ללשכה לסיוע משפטי ומועדה. בטענה סתמית לפיה נדרשת אורכה לצורך הסדרת ייצוג משפטי, ללא כל פירוט או תיעוד בעניין הפנייה לסיוע המשפטי, ולאחר שכבר חלף המועד הקבוע בדין להגשת ההליך - אין די על-מנת להצדיק מתן אורכה להגשת ערעור (לכך שפנייה לסיוע המשפטי צריכה להיעשות ללא שיהוי ותוך הגשת בקשה להארכת מועד בתוך התקופה הקבועה לכך בדין, ראו: בג"צ 1986/06
פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול , פיסקה 13 (לא פורסם, 27.5.2008)). זאת ועוד; ולכך משקל נכבד בעיניי - סיכוייו הלכאוריים של ההליך העיקרי נחזים להיות נמוכים באשר על-פני הדברים, לא מתעורר חשש ממשי ואובייקטיבי למשוא פנים (ראו: סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984).
בהתחשב במשקלם המצטבר של מכלול הטעמים האמורים, ובשים לב לגישה הקפדנית הנוהגת ביחס לבקשות להארכת מועד בנוגע לערעורי פסלות, באתי למסקנה כי דין הבקשה להארכת מועד להידחות. משלא נתבקשה תגובה הצד שכנגד, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ז בתמוז
תשע"א (19.7.2011
(
.
דנה כהן-לקח, שופטת
ר ש מ ת