בש"א 5075/07 רימון תופיק עבדאללה נ. הקסטודיה דה טרה סנטה

1.

לפני בקשה לעיכוב הליכי פינויה של דירה מגורים עד למתן החלטה בבקשה לרשות ערעור שבכוונת המבקש להגיש, אם תיענה בקשתו לבית משפט זה, להאריך לו את המועד להגשתה.

2.

אלה הן העובדות, בתמצית: ביום 15.1.06 נתן בית משפט השלום בירושלים פסק דין המורה למבקש לפנות את דירת מגוריו. כשנה לאחר מתן פסק הדין, הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק הדין. עד למתן החלטה באותה בקשה, עיכב בית המשפט המחוזי את ביצוע פסק הדין.

3.

במסגרת הבקשה להארכת המועד טען המבקש כי לא ידע שניתן נגדו פסק דין, וכי הדבר הוסתר ממנו על-ידי בא-כוחו. על מתן פסק הדין למד, לטענתו, ימים ספורים לפני הגשת בקשתו, כאשר הגיעו מעקלים לביתו, וביקשו לפנותו. בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ג' שטייניץ-כנפי) דחה את בקשת המבקש. נקבע, כי אין מחלוקת כי בא-כוחו של המבקש ידע על מתן פסק הדין זמן קצר לאחר הינתנו, ואף פעל על-פיו. עוד נקבע, כי על המבקש להאריך מועד להגשת ערעור, להראות כי בעניינו מתקיימים "טעמים מיוחדים", כמצוות תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. מחדלים של בעל דין או של בא-כוחו, כך נקבע, אינם עולים כדי טעם מיוחד כנדרש. הדברים נכונים ביתר שאת, נוכח הזמן הרב שחלף ממתן פסק הדין בבית משפט השלום. לאור כל אלה, נדחתה הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור, ועמה הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.

4.

ההחלטה האמורה ניתנה ביום 20.3.07. היום, 10.6.07, בחלוף כ-3 חודשים לאחר שניתנה, הגיש המבקש לבית משפט זה "בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור ובקשה דחופה ביותר ובהולה לעיכוב הליכי פינוי המבקש". בבקשתו טוען המבקש כי בהליך בבית המשפט המחוזי ייצגו עורך דין אחר, אשר גם הוא, משום מה, לא הביא לידיעתו את דבר החלטת בית המשפט המחוזי. המבקש מוסיף, כי לפני ימים ספורים נודע לו כי פינוי הדירה נקבע למחר, 11.6.07. הוא מציין כי כשמדובר בצו פינוי, הכלל הוא כי יש לעכב את ביצועו, מחשש שאם לא ייעשה כן, לא ניתן יהיה להשיב מצב לקדמותו. למעשה, הנימוק היחיד שמעלה המבקש הוא כי "אי עיכוב ביצוע פסה"ד יכול להביא לאסון מבחינת המבקש, ובעיקר הרגשת הקיפוח בה הוא מסתובב כשהוא מרגיש כי ידיו כבולות ע"י שלוחיו, אשר מיאנו, כדרך קבע, לעדכן אותו בהתפתחויות זרי התיק" (כך במקור).

5.

דין הבקשה לעיכוב ביצוע הליך הפינוי להידחות, ללא צורך בתשובה. המבקש פנה לבית משפט זה בבקשה "דחופה" המוגשת לאחר שלושה חודשים מיום שניתנה החלטת בית המשפט המחוזי, בבקשה לעיכוב פועלה של אותה החלטה. הוא טוען כי הליך הפינוי נקבע ליום 11.6.07, מבלי שהציג כל אסמכתא לכך. בנוסף לכך, הוא לא הצביע על טעם קונקרטי-ממשי בעניינו, המצדיק את עיכוב הליכי הפינוי. הרושם המתקבל מדרך התנהלותו של המבקש הוא של שיהוי חוזר ונישנה בפעולותיו הדיוניות, שלא ניתן לו הסבר משכנע, מלבד הרצון לדחות את הקץ של מהלך הפינוי, שככל הנראה אין למבקש טענות טובות כנגדו. טענותיו כנגד מחדליהם, כביכול, של באי-כוחו המתחלפים, רחוקות אף הן מלשכנע.

6.

לאור האמור, הבקשה לעיכוב הליכי הפינוי נדחית.