בש"א 5111/17 גמול יהוד בע"מ באמצעות עו"ד פיני יניב נ. פלדמן , וינוגרד ושו

1.

בהחלטה מיום 1.11.2017 נקבע כי למבקשת - אשר ניתן בעניינה צו הקפאת הליכים - ולמשיבים נתונה ארכה להגשת ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 15.5.2017, עד לחלוף 45 ימים מיום פקיעת צו הקפאת ההליכים או עד ליום 15.2.2017, לפי המוקדם.

בבקשה שהגיש המבקשת ביום 6.2.2018 הודיעה היא כי צו הקפאת ההליכים פקע ביום 15.1.2018, ועל כן בהתאם להחלטה הנזכרת עליה הגיש את הערעור עד ליום 15.2.2018. בקשתה של המבקשת היא למתן ארכה של ארבעים וחמישה ימים נוספים. לדבריה ייצוגה הוסדר בימים האחרונים ובנוסף נדרשת ארכה בשל היעדרות באי-כוחה מן העבודה (האחד בעקבות פגיעה ברגלו והשני בשל נסיעה לחו"ל).

המשיבה 2 נתנה הסכמתה לבקשה ואילו המשיבה 1 מתנגדת לה. לטענתה מן הבקשה נשמטו עובדות מהותיות, ואין היא מגלה "טעמים מיוחדים" המצדיקים מתן ארכה.

2.

לאחר ששקלתי בדבר איני מוצאת להיעתר לבקשה במלואה, אך תינתן למבקשת ארכה מסוימת להגשת ערעור מטעמה (וארכה מקבילה תינתן למשיבות).

לטענה בדבר עיתוי הסדרת הייצוג משמעות מוגבלת בהתחשב בכך שבאי כוח המבקשת עצמם ציינו כי ייצגו את המבקשת גם בבית המשפט קמא, וגם נסיבותיהם האישיות של באי כוח המבקשת אינן מצדיקות ארכה ממושכת כפי שהתבקשה.

מן הצד השני יש ליתן משקל לכך שנוכח מועד פקיעת צו ההקפאה פרק הזמן שנותר לצדדים להגשת הערעורים בהתאם להחלטה מיום 1.11.2017 קצר מארבעים וחמישה ימים (ואעיר כי ניתן להניח שקביעת תאריך מקסימלי בהחלטה הנזכרת נועדה לכך שלא תינתן ארכה לפרק זמן בלתי קצוב ובלתי ידוע, אשר עשוי היה להיות ממושך). כן יש ליתן משקל מסוים לנסיבות האישיות של באי כוח המבקשת, ואף לכך שהבקשה הוגשה לפני שהמועד להגשת הערעורים חלף - כך שהסתמכות הצדדים על סופיות פסק הדין לא התגבשה. בנותני משקל לאלה סבורה אני כי יש ליתן למבקשת ארכה מסוימת להגיש ערעור מטעמה, אך לא ארכה ממושכת כפי שהתבקשה.

לאחר איזון בין כל השיקולים הרלבנטיים, ניתנת לצדדים כולם ארכה להגשת ערעורים מטעמם, וזאת עד ליום 1.3.2018, כך שיהיה נתון להם פרק זמן של ארבעים וחמישה ימים ממועד פקיעתו של צו הקפאת ההליכים.

הארכה תצוין בפתח הערעורים שיוגשו.

בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.