פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"א
5140/12 - א'
לפני:
כבוד הרשם גיא שני
המבקשים:
עזבון המנוח יבגני
גול
בין
ואח'
נ ג ד
המשיבים:
1. חברת דפרון בע"מ
2. רן שרייבר
3. שחר טל בע"מ ואח'
השגה על המזכירות
החלטה
לפניי השגה על החלטת המזכירות שלא לקבל הליך לרישום.
המבקשים חפצים לערער על פסיקתא שניתנה על-ידי כבוד הרשמת א' נחליאלי-חיאט (בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו). מזכירות בית המשפט העליון מסרה למבקשים כי הערכאה המתאימה להגשת ערעור היא שופט של בית המשפט המחוזי. על סברה זו חולקים המבקשים. לשיטתם, הדרך הנכונה לתקיפת הפסיקתא היא הגשת ערעור בזכות לבית המשפט העליון.
אין בידי להיעתר להשגה.
המבקשים טוענים כי הפסיקתא שבה קא עסקינן אינה פסיקתא "משקפת" אלא פסיקתא שיש בה משום הבהרה ופירוש לפסק-הדין בעניין מהותי. אולם, כפי שקבעה הפסיקה לא אחת, פסיקתא הניתנת על-ידי רשם לעולם אינה יכולה לחרוג מגדר שיקוף של פסק-הדין. רק פסיקתה שנחתמה על-ידי השופט שנתן את פסק-הדין – ולא על-ידי רשם – יכול שתבהיר את פסק-הדין או תפרש נקודה בלתי-ברורה בו (ראו רע"א 426/09
סאלח נ' חברת אזהר, חברה לפיתוח נכסים
(טרם פורסם, 20.7.2009) ; ע"א 1050/01 גבעת כח, מוש ב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ נ' עו"ד רוזנבלום (לא פורסם, 18.2.2002); בש"א 7132/94 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' תעשיות מרסי עפולה בע"מ , פ"ד מט(1) 532, 537 (1995); יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 523 (מהדורה שביעית, בעריכת שלמה לוין, 1995) ) .
בענייננו, כאמור, ניתנה הפסיקתא על-ידי רשמת בית המשפט המחוזי, ולא על-ידי בית המשפט שנתן את פסק-הדין. במצב דברים זה, ומבלי להביע כל עמדה לגבי הטענות הערעוריות לגופן, סבורני כי יש להשקיף על הפסיקתא, למצער בשלב מקדמי זה, ככזו שבאה לשקף את פסק-הדין. ודוק: ער אני לאופן שבו התגלגל התיק, אולם בסופו של יום ניתנה פסיקתא על-ידי כבוד הרשמת של בית המשפט המחוזי, ובהחלטת כבוד הרשמת אף נכתב כי הפסיקתא "משקפת את פסקי הדין של בית המשפט המחוזי ביחד עם 'התיקון' שנעשה ע"י בית המשפט העליון...". בהתאם, יש לדעתי לראות בפסיקתא משום "החלטה אחרת" הטפלה להחלטה המקורית, וממילא דרך הערעור הנכונה היא הגשת ערעור לפני שופט של בית המשפט המחוזי.
לאור האמור, ההשגה נדחית. המבקשים ישאו בשכר טרחת עורך-הדין של המשיבים 1 ו- 2 בסך של 1,000 ₪.
ניתנה היום, כ' בתמוז תשע"ב
(10.7.2012).
גיא שני
ר ש ם