בבית המשפט העליון
בש"א 5146/02
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
המערערת:
קבוצת כרמל השקעות בע"מ
נ
ג
ד
המשיבים:
1. איתן שמיר
2.א.לוי השקעות ובנין בע"מ
3.טלדא לוי בע"מ
4. מלכה ברכה
5.הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ
6.רשות ניירות ערך
7.בנק כרמל למשכנתאות והשקעות בע"מ
ערעור על החלטתו של רשם בית המשפט העליון
עודד שחם, מיום 10.6.2002 בע"א 7350/01
בשם המערערת: עו"ד ניר כהן; עו"ד יוליה הס; עו"ד גיא גיסין
פסק-דין
ערעור על החלטת הרשם, עודד שחם, מיום 10.6.02, בה הוחלט לפצל את סיכומי הצדדים בכתב בע"א 7350/01 לשני שלבים, כאשר תחילה יגישו הצדדים סיכומים אך בשאלת זכותה של המערערת להגיש את הערעור.
1.המערערת הגישה ערעור (ע"א 7350/01) על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד הנשיא גורן) בבש"א 4139/01, במסגרתו אישר בית המשפט הסדר לפי סעיף 350 לחוק החברות, התשנ"ט - 1999. המערערת לא ערערה על עצם אישור ההסדר, אלא על התנאים בהם אושר ההסדר, בכללם הענקת סעדים "חריגים ויוצאי דופן" (כך לטענתה) למשיבים 1-3, כאשר את אחד מהם (מתן זכות למכור מניותיהם במערערת בסכום מובטח, השווה לחלקם היחסי ב- 90% מהתמורה שתקבל המערערת עבור המניות של משיב 7, בנק כרמל למשכנתאות והשקעות בע"מ), אשר נתפס בעיני המערערת כסעד החריג והקיצוני מבין הסעדים, יוכלו אותם משיבים לממש החל מחודש ינואר 2003.
2.משיב מס' 1 (להלן - "שמיר") הגיש, במקביל לערעור שכנגד, בקשה לדיון מקדמי בדחיית הערעור בפני שופט יחיד או מותב, בטענה שהמערערת נעדרת זכות או מעמד לערער על החלטת בית המשפט המחוזי. מרבית המשיבים האחרים תמכו בעמדתו של שמיר, והמערערת ביקשה לדחות את הבקשה, בין היתר, בטענה ששאלת המעמד איננה יכולה לידון במסגרת הליך מקדמי בפני שופט יחיד.
3.ביום 9.5.02 ניתנה החלטה, המורה לקבוע את התיק לדיון בפני הרכב, וקובעת כי נוכח טענת הסף בדבר היעדר זכותה של המערערת להגיש את הערעור, ידרש בית המשפט תחילה לנושא המעמד, ורק אם יגיע לכלל מסקנה, כי למערערת זכות להגשת הערעור, כי אז יוסיף בית המשפט וידרש לערעור לגופו. בעקבות ההחלטה, הוצא ביום 13.5.02, צו לסיכומים, המורה לצדדים להגיש סיכומיהם על הפרשה כולה בכתב, וקובע את הערעור לטיעון בעל פה ליום 8.12.02.
4.לאחר הוצאת הצו, הגיש שמיר בקשה לשינוי סיכומי הטענות, באופן שיוצא צו חדש, ועל פיו יגישו הצדדים תחילה סיכומיהם אך בשאלת מעמדה של המערערת, ורק באם יוחלט כי למערערת מעמד בדין, יגישו הצדדים סיכומים בשאלות העולות לגופו של הערעור העיקרי.
5.בהחלטה נשוא הערעור קבע הרשם כי אמנם בהחלטה מיום 9.5.02 לא נקבע דיון מקדמי בשאלת המעמד, ולא נתקבלה בקשה לדיון כאמור, ואולם, להשקפתו של הרשם, ההחלטה מיום 9.5.02 מתיישבת בבירור עם אפשרות פיצול הדיון לשני שלבים שונים - תחילה לשאלת המעמד, ואחרי כן, בהנחה שיקבע שלמערערת מעמד בדין, בערעור גופו.
6.בהחלטה נוספת, מיום 13.6.02, נעתר הרשם לבקשה בעניין סדר הגשת הסיכומים ואורכם.
7.לפני ערעור על החלטת הרשם מיום 10.6.02. לטענת המערערת, החלטת הרשם מיום 10.6.02 אינה עולה בקנה אחד עם החלטתי מיום 9.5.02, טומנת בחובה סתירה פנימית וסותרת את החלטת הרשם אוקון מיום 13.5.02, מאחר וקביעת שלב סיכומים נפרד פירושה, בפועל, קיום דיון מקדמי בשאלת המעמד. נטען, כי שאלת המעמד אינה מצדיקה ואינה ראויה לדיון נפרד, ויש להכריע בה במסגרת הדיון בערעור, לאחר שכל מסכת הטענות של הצדדים בפרשה כולה תהא פרושה בפנינו.
8.לאחר שבחנתי את כל החומר שבפני, נחה דעתי, כי לא נפל בהחלטת הרשם פגם המצדיק התערבות בה. החלטת הרשם מתיישבת עם החלטתי מיום 9.5.02, ועולה בקנה אחד עם הרצון להימנע מניהול הליך שלא לצורך.
אשר על כן, הערעור נדחה.
ניתן היום, י"ב בכסלו התשס"ג
(17.11.2002).
ה
נ ש י א