בש"א 5151-22 בש"א 5151-22

1.לפניי בקשה לפי תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי), לאיחוד הדיון בתאד"מ 9927-02-21 המתנהל בבית משפט השלום בחיפה, עם הדיון בתאד"מ 38668-08-21 המתנהל בבית המשפט השלום בראשון לציון.

2.כעולה מהבקשה ומעיון בתיקי בית המשפט, הדיון בתאד"מ 9927-02-21 (שלום חיפה) נסוב על תביעה שהגיש המשיב 2 נגד המבקשת 2 (להלן, בהתאמה: הלווה ו-המבטחת), לתשלום תגמולי ביטוח מכוח פוליסת ביטוח מקיף, בעקבות תאונת דרכים שאירעה ביום 3.6.2020. הדיון בתאד"מ 38668-08-21 (שלום ראשון לציון) נסוב על תביעה שהגישה המשיבה 1 (להלן: חברת האשראי) כנגד המבטחת, המבקש 1 והלווה, ובה עתרה לסעדים כספיים מכוח הסכם הלוואה שנכרת עם הלווה. בכתב התביעה נטען כי חברת האשראי העמידה לרשות הלווה הלוואה לצורך רכישת רכב, וכי הלווה אינו ממלא אחר תנאי ההסכם ואינו עומד בפירעון התשלומים החודשיים. כן נטען כי הרכב שנרכש מכספי ההלוואה בוטח אצל המבטחת בביטוח מקיף, וכי המבטחת התחייבה באמצעות שלוחה, המבקש 1, לשעבד לטובת חברת האשראי את פוליסת הביטוח. לטענת חברת האשראי, המבקש 1 והמבטחת לא עמדו בהתחייבויותיהם והפוליסה לא שועבדה על-ידי המבטחת, ואולם לאור משכון שנרשם לטובתה ברשם המשכונות, ולפיו כל זכויות הלווה ברכב, לרבות אלו הנובעות מביטוחו, משועבדות לה – על המבטחת לשלם לה את תגמולי הביטוח להם זכאי הלווה בשל האירוע התאונתי.

3.המבקשים, הם המבטחת ושלוחה, טוענים כי התובענות מעוררות שאלות עובדתיות ומשפטיות זהות, "כאשר הראשונה והמרכזית שבהן הינה הכרעה מקדמית האם ולמי מאיזה מהתובעים בכל אחד מההליכים ישנה הזכות הראשונית אם בכלל להגשת התביעה ו/או לקבלת תגמולי הביטוח, שכן כל אחד מהתובעים הגיש תביעתו לקבלת תגמולי הביטוח בגין אותו מקרה ביטוח, נטען ומוכחש, ובאופן השולל את תביעת התובע בהליך המקביל". משכך, טוענים המבקשים כי איחוד הדיון בתובענות יקדם יעילות דיונית וימנע התדיינות כפולה והכרעות סותרות.

4.המשיבים מתנגדים לבקשה. המשיבה 1, חברת האשראי, טוענת כי אין זהות מוחלטת בשאלות העובדתיות והמשפטיות המתעוררות בשתי התובענות, שעה שתביעתה (תאד"מ 38668-08-21) נסובה, מעבר לסוגיית האירוע הביטוחי, על הפרת התחייבויות המבקש 1 והמבטחת לשעבוד הפוליסה. כן טוענת חברת האשראי כי אף בעלי הדין בתובענות אינם זהים, שעה שהתובענה בתאד"מ 9927-02-21 מתנהלת אך בעניינם של הלווה והמבטחת, ואילו בתביעתה צורף גם שלוחה של המבטחת כנתבע.

המשיב 2, הוא הלווה, מתנגד אף הוא לבקשה וטוען כי התובענות מעוררות שאלות עובדתיות ומשפטיות שונות. בהקשר זה, מוסיף הלווה על טענות חברת האשראי ומציין כי תביעתה נסובה על הפרתו הלכאורית של הסכם ההלוואה. כן מצביע הלווה על השוני בין בעלי הדין בתובענות. לבסוף, טוען הלווה כי עובר לתביעתו, התקיים הליך נוסף באותו העניין, אשר הוגש נגדו ונגד המבטחת על-ידי בעל רכב שניזוק בתאונה (תא"מ 33494-09-20 זידאן נ' ג'דעון (7.6.2021)). במסגרת דיון שהתקיים בהליך זה ביום 7.6.2021 הגיעו הצדדים לפשרה, לה ניתן תוקף של פסק דין, ולפיה תסולק התביעה והמבטחת תשלם את סכום הפיצויים המוסכם לנהג התובע. לטענת הלווה, הואיל ובאותו הדיון נדחתה טענתה המרכזית של המבטחת להיעדר כיסוי ביטוחי, "הרי הדרך בפני סיומה של התובענה [...] קצרה ביותר, שכן קיום דיון הוכחות בתובענה הקודמת מייתר קיום דיון הוכחות בתובענה". לאור האמור, טוען הלווה כי איחוד התובענות בשלב זה יוביל לסרבול ההליך המשפטי ויביא להתארכותו.

5.לאחר עיון, דין הבקשה להידחות.

עיון בבקשה ובתיקי בית המשפט מעלה כי חרף החפיפה החלקית בין התביעות, אין המדובר בתביעות המעוררות שאלות עובדתיות ומשפטיות זהות. לתביעתה של חברת האשראי עילות נוספות, בהן הפרתו הנטענת של הסכם ההלוואה על-ידי הלווה וכן הפרת המבקשים את התחייבויותיהם לשעבוד פוליסת הביטוח. עילות אלו מחייבות בירור עובדתי, השונה מזה הנדרש לבירורה של תביעת הלווה נגד המבטחת. אשר לחלק החופף שבין התביעות, ניתן יהיה למצוא כלים דיוניים הולמים שישמשו למניעת כפל התדיינות.

לכך יש להוסיף כי ההליכים מצויים בשלבים דיוניים שונים – תביעת הלווה (תאד"מ 9927-02-21) נקבעה זה מכבר לשמיעת הוכחות וסיכומים ליום 7.3.2023, ואילו תביעת חברת האשראי (תאד"מ 38668-08-21) עדיין מצויה בשלבי בירור מקדמיים. אף לא למותר לציין כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר, כשנה לאחר הגשת התובענה המאוחרת בזמן, ולאחר שנקבע בהליך המוקדם מועד לשמיעת הוכחות כאמור. אף מטעם זה יש לדחות את הבקשה.

המבקשים ישלמו לכל אחד מן המשיבים את הוצאות הבקשה בסך 500 ₪.