בש"א 5221/09 עו"ד עמוס נצר נ. עו"ד אהד בתרון

1.

לפניי ערעור על החלטת כבוד הרשמת (ג' לוין), שלא לפטור את המערערים מהפקדת עירבון

בסך 30,000 ש"ח לעניין ערעור שהגישו על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. בפסק דינו של בית המשפט המחוזי חויבו המערערים להחזיר כספים מסוימים שקיבלו בעת שהיו חברים בוועד של עמותה, אשר נמצאת בהליכי פירוק.

2.

דין הערעור להתקבל בחלקו. לאחר שעיינתי במסמכים שצורפו לבקשה לפטור מעירבון וכן להודעת הערעור, סבור אני כי המערערים הציגו תמונה מפורטת במידה מספקת באשר למצבם הכלכלי. מהמסמכים האמורים עולה, כי מצבם הכלכלי של המערערים אינו שפיר. כך למשל, הכנסתם החודשית של המערער 1 ואשתו עומדת על כ-2,500 ש"ח, בתוספת קצבת זקנה של כ-3,500 ש"ח לה הם זכאים. הכנסתה השנתית של המערערת 2, שהינה אם חד-הורית, עומדת על סך של כ-60,000 ש"ח, רובה מתשלומי מזונות. במצב דברים זה, אינני סבור כי יש מקום לחייב את המערערים להפקיד עירבון בסך 30,000 ש"ח, כפי שנקבע. נכון הדבר כי בבעלותם של כל אחד מהמערערים דירת מגורים. ואולם, לטעמי אין לחייבם לשעבד את הדירה על מנת לעמוד בתשלום העירבון. כן שוכנעתי, כי המערערים הראו שאין באפשרותם לגייס כספים מקרובי משפחה או מכרים אחרים. בנוסף, סיכויי הערעור, אף אם אינם כה גבוהים, אינם כאלו המטים את הכף לטובת דחיית הבקשה. זאת, גם בהתחשב בכך שהמשיב 2 ו-3, רשם העמותות וכונס הנכסים הרשמי, אינם בעלי דין רגילים, אלא בעלי מעמד רשמי. משכך, מצאתי לנכון להפחית את גובה העירבון בו יחויבו המערערים ולהעמידו על 10,000 ש"ח.

3.

הערעור מתקבל אפוא בחלקו. על המערערים להפקיד ביחד ולחוד, עירבון בסך 10,000 ש"ח תוך 30 ימים מהמצאת פסק דין זה. אין צו להוצאות.