בש"א 5241/11 כרמלה גריידי נ. יחזקאל הולצמן

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, אשר דחה תובענה של המבקשת לסעד הצהרתי. פסק-הדין ניתן ביום 16.5.2011 בהעדר הצדדים, והומצא לבא-כוח המבקשת ביום 19.5.2011 . בהתחשב בכך, תקופת 45 הימים להגשת הערעור הסתיימה ביום 3.7.2011 . הבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 12.7.2011 . לפי הנטען, האיחור בהגשת ההליך נבע מכך שבמועד בו הומצא פסק-הדין, היה בא-כוח המבקשת מאושפז בבית-חולים לצורך ניתוח וטיפולים, לאחריהם נזקק לתקופת החלמה בת כחודש. בתצהירו טען בא-כוח המבקשת כי הינו עורך-דין יחיד במשרדו, וכי על רקע מצבו הבריאותי לא היה מי שיטפל בהגשת ההליך במקומו עד ששב לעבודה ביום 19.6.2011. המשיבים 2 ו-3 מתנגדים לבקשת האורכה. יתר המשיבים לא הגישו תגובתם.

דין הבקשה להארכת מועד להתקבל. עיון בחומר שבתיק מלמד כי בא-כוח המבקשת פנה למזכירות בית-משפט זה בניסיון להגיש בקשה להארכת מועד כבר ביום 22.6.2011, קרי- זמן קצר לאחר ששב לעבודתו מחופשת המחלה, ו בתוך המועד הקבוע בדין להגשת הערעור. אותה עת, סירבה המזכירות לקבל את הבקשה לרישום עקב אי-צירוף תגובות המשיבים. בעקבות כך, פנה בא-כוח המבקשת ביום 28.6.2011 לבאי-כוח המשיבים 2-3 לשם בירור תגובתם. לאחר שבא-כוח המשיבים מסר תגובתו, הוגש ההליך שבכותרת. מכל אלה עולה כי המשיבים 2-3 ידעו על כוונתה של המבקשת להשיג על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בטרם חלוף המועד להגשת ערעור. הדבר משליך על עוצמת ציפייתם של המשיבים 2-3 לסופיות הדיון. לכך יש להוסיף כי נוכח טיב המחלה עימה התמודד בא-כוח המבקשת והתיעוד שצורף לעניין הניתוח והטיפולים להם נזקק, שוכנעתי כי הוא התקשה לטפל בהגשת הערעור במועד, בבחינת נסיבה שהינה מחוץ לשליטתו. הדבר עולה כדי "טעם מיוחד" המצדיק את האורכה המבוקשת (ראו למשל: בש"א 1887/11 פלוני נ' פלונית (לא פורסם, 4.5.2011)). זאת, בלא לקבוע מסמרות בדבר סיכוייו הלכאוריים של הערעור ככל שיוגש.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת. הערעור יוגש תוך 5 ימים מעת המצאת החלטה זו. המבקשת תציין את דבר האורכה בפתח הודעת הערעור ותצרף החלטתי זו אליה. המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים באמצעות הפקסימיליה. אין צו להוצאות.