בש"א 5316/04 מדינת ישראל נ. אריה דגן

1.לפניי בקשה לאיחוד דיון בשתי תובענות לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. התביעה האחת הוגשה על ידי המשיב לבית משפט השלום באילת (ת.א. 21101/04) נגד פקידת שומה אילת בעילה של רשלנות והפר חובה חקוקה בקשר לשומות שהוצאו לתובע. את התביעה השניה הגיש המשיב לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו כנגד עובדת בנציבות מס הכנסה, וגם בה הוא תובע פיצויים בעילות דומות בגין אותה פרשייה.

2.הבקשה שלפניי היא לאחד את הדיון בשני ההליכים באופן ששני התיקים ידונו בבית משפט השלום בבאר שבע, או למצער, בבית משפט השלום באילת. המשיב אין חולק על כך שקיימת קרבה בין שתי התובענות בחלק מהעניינים העובדתיים, לרבות שעור הנזק. בנסיבות אלה, הוא משאיר את ענין איחוד הדיון לשיקול דעת בית המשפט. הוא מוסיף כי המקום המתאים לבירור שתי התובענות הוא באילת, שם מתגוררת אחת המשיבות ושם התנהל כל ההליך של קביעת השומה למשיב.

3.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, נחה דעתי כי יש לאחד את שני ההליכים. בין שתי התובענות קיימת, לכל הפחות, אותה השקה המצדיקה את איחודן (בש"א 2691/01 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' בצלאל (לא פורסם)) . להכרעות בתובענות עשויות להיות השלכות הדדיות, ואף קיים חשש שייקבעו ממצאים שונים בשאלות קרובות. יש לזכור עוד כי ניהול ההליכים במקביל יביא לבזבוז זמן שיפוטי יקר. בנסיבות אלה, אין זה רצוי כי התביעות תידונה בפני ערכאות שונות.

4.אי לכך, אני מורה על העברת הדיון בת.א. 21101/40 מבית משפט השלום בתל-אביב-יפו לבית משפט השלום באילת ואיחוד הדיון בו עם הדיון בת.א. 1103/04 המתברר בבית משפט השלום באילת.