החלטה4 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 5384/22 פלוני נ. היועץ המשפטי לממשלה

ניתן ביום

בקצרה

דיני משפחה · העברת מקום דיון ואיחוד הליכים בבקשות לפתיחת קבר לבדיקה גנטיתבקשה להעברת דיון ואיחוד הליכים בבית המשפט לענייני משפחה

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

בית המשפט לענייני משפחה נעתר לבקשה להעביר הליך לפתיחת קבר מנצרת לתל אביב ולאחדו עם הליך קרוב בתל אביב. נקבע כי הכלל נגד איחוד הליכים בשלבים שונים נחלש כאשר המבקשת בהליך המתקדם הסכימה לאיחוד, ושיקולי יעילות מצדיקים את האיחוד. אין צו להוצאות.

העובדות

שני הליכים עוסקים בבקשות לפתיחת קברים סמוכים של קטינים לשם בדיקה גנטית לקשר משפחה, מכוח חוק הוראת שעה. ההליך בתל אביב נפתח קודם וקרוב לסיום, ואילו ההליך בנצרת נפתח לאחרונה. בית המשפט בתל אביב קבע כי המבקש בנצרת יגיש בקשה נפרדת בבית המשפט שבו מקום מגוריו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להעביר את הדיון בתמ"ש מנצרת לתל אביב ולאחדו עם הליך תל אביב, כאשר ההליכים מצויים בשלבים דיוניים שונים?
  2. 2.האם שיקולי יעילות ופישוט הדיון מצדיקים איחוד הליכים לפתיחת קברים סמוכים למרות שלב דיוני שונה?

הלכות

  1. 1

    ככלל לא ייעתר בית המשפט לבקשות איחוד הליכים המצויים בשלבים דיוניים שונים, אך חריגה אפשרית כשהמבקשת בהליך הקרוב לסיום הסכימה לאיחוד ונחלשים השיקולים הנוגעים לשלב השונה.

    ״ככלל לא ייעתר בית המשפט לבקשות איחוד הליכים המצויים בשלבים דיוניים שונים״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    שיקולי יעילות ופישוט הדיון הם בעלי משקל רב בבקשות לאיחוד תובענות, ולכן ראוי להיעתר לאיחוד כשהשאלות הטכניות והלוגיסטיות זהות.

    ״שיקולי יעילות ופישוט הדיון הם בעלי משקל רב בבקשות לאיחוד תובענות״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • איחוד הליכים
  • העברת מקום דיון
  • פתיחת קבר
  • בדיקה גנטית לקשר משפחה
  • שלבים דיוניים שונים
  • יעילות
  • בית המשפט לענייני משפחה
  • הוראת שעה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"א

5384/22

לפני:

כבוד השופטת ר' רונן

המבקשים:

1. פלוני

2. פלונית

נ ג ד

המשיבה:

היועצת המשפטית לממשלה

בקשה להעברת מקום דיון

בשם המבקשים:

עו"ד דורון רדעי;

עו"ד רמי צוברי; עו"ד נורית קורן

בשם המשיבה:

עו"ד רות גורדין

החלטה

בקשה לפי תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, להורות על העברת הדיון בתמ"ש 8781-07-22 (להלן: ההליך בנצרת ) מבית המשפט לענייני משפחה בנצרת אל בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב וכן להורות על איחודו עם תיק תמ"ש 6119-05-20 (להלן: ההליך בתל אביב ).

יוער במאמר מוסגר כי תקנה 1 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי הדין) קובעת כי " תקנות סדר הדין האזרחי יחולו על הליכים בבית משפט לענייני משפחה בשינויים המחויבים לפי העניין, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה ". הבקשה הוגשה בשם המבקשים בשני ההליכים.

שני ההליכים עוסקים בבקשות לפתיחת קבר של קטין לשם עריכת בדיקה גנטית לקשר משפחה, ושתיהן הוגשו תוך הסתמכות על חוק פתיחת קבר של קטין יוצא תימן, המזרח או הבלקן לשם זיהוי ועריכת בדיקה גנטית לקשר משפחה (הוראת שעה), תשע"ח-2018 (להלן: החוק ).

ההליך בתל אביב נפתח כשנתיים לפני ההליך בנצרת. בשלב מסוים לניהולו של ההליך בתל אביב, נוצר צורך לפנות לבני משפחה של נפטרים בקברים סמוכים כדי לקבל את עמדתם בסוגיית פתיחת הקברים. אחד מן הקברים הללו הוא קברה של אחות המבקש בהליך בנצרת. בעקבות כך, נשלחה למבקש בהליך בנצרת הודעה על קיומו של ההליך המשפטי בעניין ההליך בתל אביב והזמנה למסור עמדתו בנושא. ביום 14.3.2022 התקיים דיון בנושא בהליך בתל אביב בפני בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב (כבוד השופט ל' ברינגר) . באותו דיון, מסרו בני משפחת המבקש בהליך בנצרת שהם מסכימים לפתיחת הקבר נושא ההליך בתל אביב, וביקשו שיינקט הליך דומה גם ביחס לקבר יקירתם אשר נמצא בסמוך.

בהתאם להחלטת בית המשפט בדיון מיום 14.3.2022, הוגשה בקשה המבקש בהליך בנצרת כמבקש נוסף בהליך בתל אביב. המשיבה (להלן: המדינה ) התנגדה לבקשה. ביום 29.5.2022 קבע השופט ברינגר כי הקבר נושא ההליך בתל אביב ייפתח. באותה החלטה הוא אף קבע כי המבקש בהליך בנצרת לא יוכל להצטרף להליך בתל אביב, וכי עליו להגיש בקשה חדשה ונפרדת בבית המשפט לו מוקנית סמכות מקומית לפי כתובת המגורים של המבקש בהליך בנצרת (הוא בית המשפט בנצרת). לאור החלטה זו נפתח ההליך בנצרת, שאיחודו מבוקש כעת עם ההליך בתל אביב.

טענות הצדדים

לעמדת המבקשים (שהם כאמור המבקשים בשני ההליכים שאיחודם מתבקש), שני ההליכים מעוררים שאלות משפטיות ועובדתיות דומות, שהרי עניינם בבקשות לפתיחת קברים הסמוכים זה לזה. לגישתם, ניסיון העבר בתיקים המוגשים מכוח החוק מלמד כי ייתכן שבעת פתיחת קבר אחד יימצאו שרידים של מספר נפטרים. במקרה כזה, יידרשו החלטות נוספות של בית המשפט, וכדי למנוע סתירות ביניהן - ראוי לאחד את ההליכים. כמו כן נטען כי הליך פתיחת הקברים כרוך בתיאומים מול המכון לרפואה משפטית ובפיקוח מצד בית המשפט. איחוד ההליכים יאפשר לייעל הליכים אלה ולזרז את פתיחת הקברים. לגישתם, פסיקת בית משפט זה במקרים דומים מביאה למסקנה כי יש להיעתר לבקשה.

המדינה השיבה לבקשה והתנגדה לה. היא הדגישה ששני ההליכים מצויים בשלבים דיונים שונים מאד: ההליך בתל אביב קרוב לסיומו ובימים אלה עמלים הצדדים על הכנת פסיקתא מוסכמת שצפויה להיות מוגשת לבית המשפט בקרוב. ההליך בנצרת לעומת זאת נפתח אך לאחרונה. לגישת המדינה קבעה הפסיקה כי כאשר התביעות שאיחודן מתבקש נמצאות בשלבים שונים, אין להיעתר לבקשת האיחוד. בהקשר זה ציינה המדינה כי בקשה אחרת שהוגשה לאיחוד תובענות שונות (ובהם גם ההליך בתל אביב) שעסקו בפתיחת קברים ושהתנהלו בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, נדחתה על ידי סגנית נשיא בית המשפט לענייני משפחה. זאת, בשל השלב הדיוני השונה בו היו מצויים ההליכים.

המדינה אף סבורה כי ישנו הבדל בשאלות המשפטיות המתעוררות בין שני ההליכים, שכן תוקף הוראת השעה פג עוד בטרם נפתח ההליך בנצרת. כן הוסיפה המדינה כי מטבע הדברים, הדיון בכל אחד מן ההליכים נוגע לנסיבות הייחודיות של כל משפחה, ולכן גם השאלות העובדתיות הרלוונטיות הן שונות.

לגישת המדינה איחוד ההליכים צפוי אפוא להאריך את הדיון בהם, ואף לעכב שלא לצורך את פתיחת הקבר נושא ההליך בתל אביב.

כך למשל, יש להניח שגם במסגרת הדיון בהליך בנצרת יהיה צורך להידרש לעמדת המשפחות שקרוביהם קבורים בסמוך, מה שיעכב את פתיחת הקבר נושא ההליך בתל אביב.

עוד נטען כי אחד הטעמים העיקריים בגינם יתיר בית המשפט העברת מקום דיון הוא כאשר מאזן הנוחות נוטה לטובת מבקש ההעברה. המבקשים לא טענו כי זהו המצב וממילא גם לא הוכיחו זאת.

אשר לטענה כי ייתכן כי ימצאו בקברים יותר משרידי נפטר אחד, טענה המדינה כי לא ברור כיצד איחוד ההליכים יועיל בעניין זה. מכל מקום מדובר במצב דברים שמוסדר מפורשות בסעיף 6(ו) לחוק, כך שלא קיים חשש להכרעות סותרות. המדינה סבורה גם כי אין ממש בטענה כי איחוד ההליכים נדרש כדי לחסוך במאמצי התיאום מול המכון לרפואה משפטית. לטענתה, ממילא פתיחת כל קבר היא אירוע מורכב וממושך, ולפיכך סביר להניח שלא ניתן יהיה לפתוח את שני הקברים בעת ובעונה אחת. לבסוף טענה המדינה כי הפסיקה אליה הפנו המבקשים אינה רלוונטית להכרעה בבקשה.

דיון והכרעה

לאחר עיון בבקשה ובתגובה, אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל.

אכן, וכפי שטענה המדינה, ככלל לא ייעתר בית המשפט לבקשות איחוד הליכים המצויים בשלבים דיוניים שונים (ראו למשל: בש"א 3980/18 פסיפיקה אחזקות בע"מ נ' אנטורג

פסקה 9 (14.06.2018) ). אין מחלוקת שזהו המצב במקרה דנן, שכן ההליך בנצרת מצוי רק בראשיתו בעוד ההליך בתל אביב עומד בפני סיום. ניתן להניח אפוא כי אילו הייתה מוגשת הבקשה על ידי המבקש בהליך בנצרת בלבד, היא הייתה נדחית מן הטעמים להם טענה המדינה. אלא שהבקשה הוגשה גם בשמה של המבקשת בהליך בתל אביב – שהיא זו שעלולה להינזק מאיחוד ההליכים, שיעכב את פתיחת הקבר נושא ההליך שהיא יזמה. המבקשת בהליך בתל אביב הסכימה אם כן לאיחוד חרף ה"מחיר" שכרוך בו מבחינתה (ואף הגישה את הבקשה יחד עם המבקש בהליך בנצרת), ומשכך - נחלש תוקפם של השיקולים הנוגעים לשלב השונה בו מצויים שני ההליכים.

אכן, בהכרעה באפשרות לאחד הליכים, על בית המשפט להביא בחשבון לא רק את האינטרסים של הצדדים להליכים אלה אלא גם את האינטרס הציבורי שבניהול יעיל של משאבי השפיטה. ואולם, במקרה דנן על נסיבותיו, אין מקום להניח כי איחוד ההליכים יביא לבזבוז של זמן שיפוטי. כך, אין זה מן הנמנע כי פתיחה שני הקברים הסמוכים זה לזה תעורר שאלות טכניות ולוגיסטיות זהות לגבי אופן פתיחתם (אם אכן ייעתר בית המשפט לבקשה נושא ההליך בנצרת, נושא שכמובן איני מחווה לגביו כל דעה). הדיון בשאלות אלה יהיה יעיל יותר אם ייערך פעם אחת ובידי מותב אחד. שיקולי יעילות ופישוט הדיון הם בעלי משקל רב בבקשות לאיחוד תובענות, ואני סבורה כי במקרה זה ראוי להיעתר לבקשה גם לאורם (וראו גם בש"א 5302/22 פייסבוק ישראל בע"מ נ' רהב

בפסקה 5 וההפניות שם (11.08.2022)).

עוד אוסיף כי אינני סבורה כי יש לדחות את הבקשה לאור טענת המדינה שלפיה שני ההליכים אינם כפופים לאותה המסגרת הנורמטיבית מאחר שהבקשה בהליך מנצרת הוגשה לאחר פקיעת תוקפו של החוק. הדיון בטענה זו כמו בכל יתר הנושאים הטעונים הכרעה ביחס לאפשרות פתיחת הקבר נושא ההליך בנצרת ייערך בפני המותב שידון בו, ואין מקום לחוות דעה בהקשר זה במסגרת ההחלטה הנוכחית. השאלות המתעוררות בשני ההליכים דומות די הצורך כדי לאחד ביניהם: הסעד שהתבקש בהן זהה; נסיבותיהן דומות; ובעיקר: שני הקברים מצויים בסמוך זה לזה.

לאור האמור, אני נעתרת לבקשה. הדיון בתמ"ש 8781-07-22 יעבור מבית המשפט לענייני משפחה בנצרת אל בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב ויאוחד עם תיק תמ"ש 6119-05-20.

אין צו להוצאות.

ניתנה

היום, ט' באלול התשפ"ב (5.9.2022).

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

הלכות

  1. 1ככלל לא ייעתר בית המשפט לבקשות איחוד הליכים המצויים בשלבים דיוניים שונים, אך חריגה אפשרית כשהמבקשת בהליך הקרוב לסיום הסכימה לאיחוד ונחלשים השיקולים הנוגעים לשלב השונה.
  2. 2שיקולי יעילות ופישוט הדיון הם בעלי משקל רב בבקשות לאיחוד תובענות, ולכן ראוי להיעתר לאיחוד כשהשאלות הטכניות והלוגיסטיות זהות.