בש"א 5386/11 יובל קמה נ. קיבוץ גונן אגודה שיתופית חקלאית

בפניי בקשה לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לאיחוד הדיון בשתי תביעות שהגישה המשיבה נגד המבקש. התביעה האחת שאיחוד הדיון בה מבוקש הוגשה ביום 12.3.2009 לבית משפט השלום בנצרת ועניינה הוא בטענות המשיבה בדבר הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מכך שהמשיב את רעה את עדרי הבקר שלו בשטח הרעייה שהוקצה לה. התביעה האחרת שאיחוד הדיון בה מבוקש היא תביעה בגין פרסום לשון הרע שהוגשה ביום 1.5.2011 לבית משפט השלום בתל-אביב. עניינה של תביעה זו הוא בנזקים שלטענת המשיבה נגרמו לה, בין היתר, כתוצאה ממכתב אותו שלח המבקש למשרד הביטחון ובו טען כי המשיבה היא תאבת בצע וגונבת כספים ממשרד הביטחון. זאת, על רקע מנגנון הפיצוי שקיים בין המשיבה לבין משרד הביטחון בגין נזקים הנגרמים למשיבה בשל פעילות אימונים של צה"ל בשטחי רעייה של המשיבה, המשמשים גם כשטחי אש מוכרזים.

לטענת המבקש יש לאחד את הדיון בשתי תביעות כיוון ששתיהן נוגעות לסכסוך אחד, שעניינו הוא בשטחי הרעייה של המשיבה ושל המבקש. המבקש טוען כי בשני כתבי התביעה של המשיבה מועלות טענות בדבר רעייתו שלא כדין בשטחי המרעה שלה, והוא מוסיף כי בשני ההליכים יידרש בית המשפט להכריע בשאלות דומות. כן טוען המבקש כי על הדיון המאוחד בשתי התביעות להתקיים בפני בית משפט השלום בנצרת, שבו הוגשה התביעה כשנתיים לפני הגשת התביעה לבית משפט השלום בתל-אביב. המשיבה מתנגדת לאיחוד הדיון. לטענתה כל אחת מהתביעות נוגעת לסוגיות שונות ותחייב את העדתם של עדים שונים. בהקשר זה טוענת המשיבה כי אין לגרור את אנשי משרד הביטחון, אליהם נשלח הפרסום הפוגע, מתל-אביב לבית משפט השלום בנצרת.

דין הבקשה לאיחוד דיון להידחות. שתי התביעות נשוא הבקשה נוגעות לסוגיות עובדתיות ומשפטיות שונות. במסגרת התביעה בבית משפט השלום בנצרת מתעוררת שאלת הנזק שנגרם על-פי הנטען למשיבה כתוצאה מהאופן בו רעה המבקש את עדריו, ואילו במסגרת התביעה בבית משפט השלום בתל-אביב מתעוררת השאלה האם דברים שונים שנכתבו על ידי המבקש הם בגדר לשון הרע כלפי המשיבה. המבקש אף לא הצביע על אפשרות ממשית לכך שייקבעו ממצאים עובדתיים סותרים בשתי תביעות. בנסיבות אלה לא שוכנעתי כי איחוד הדיון המבוקש יביא לייעול ההליכים ולקיצורם.

אשר על כן, הבקשה נדחית.