החלטהעליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 5388/16 נג'אר עטא אללה נ. ד"ר אחמד עלמי

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעורבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון נתן ארכה קצרה להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בנכס מקרקעין. נקבע כי הגשת הבקשה להארכת מועד בתוך המועד הקבוע בדין מהווה שיקול התומך בהארכה. המבקש חויב בהוצאות בסך 3,000 ש"ח ונקבע כי שני הצדדים יצוינו כמשיבים.

העובדות

המבקש ביקש הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי שדחה ערעור על פסק דין של בית משפט השלום שהורה על פינוי וסילוק יד מנכס מקרקעין. המבקש פינה את הנכס, והוא הושכר לצד שלישי. החלפת הייצוג הקשתה במידה מסוימת על הגשת הבקשה בתוך המועד.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בערעור אזרחי?
  2. 2.מיהם הצדדים הנכונים להיות משיבים בבקשת רשות הערעור?

הלכות

  1. 1

    בקשה להארכת מועד שהוגשה בתוך המועד הקבוע בדין מהווה שיקול ממשי התומך במתן ארכה

    ״העובדה שהבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת בקשת רשות הערעור, ובכך יש משום״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • בקשת רשות ערעור
  • גלגול שלישי
  • מעשה עשוי
  • שקידה ראויה
  • הוצאות
  • פינוי וסילוק יד

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בש"א

5388/16 - א'

לפני:

כבוד הרשם גלעד לובינסקי זיו

המבקש:

נג'אר עטא אללה

נ ג ד

המשיבים:

1.

ד"ר אחמד עלמי

2. סעד אלדין אלעלמי

בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך

החלטה

1.לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 14.6.2016 (ע"א 18985-12-15), בגדרו נדחה ערעור על פסק דין של בית משפט השלום אשר קיבל באופן חלקי תובענה שהוגשה על ידי הקדש המנוח סעד אלדין אלעלמי (להלן: ההקדש ) והורה על פינוי וסילוק יד של המבקש מנכס מקרקעין מסוים.

2.בפתח הדברים רואה אני להתייחס לטענת המשיבים כי "הצדדים לבקשה אינם הצדדים הנכונים", וזאת מאחר שהמשיב לבקשה צריך להיות ההקדש. מן החומר שלפניי עולה כי המבקש הפנה את הערעור אותו הגיש לבית המשפט המחוזי כנגד ההקדש ולא כנגד המשיבים דכאן. אף על פי כן, מסיבה אשר לא הובררה פסק דינו של בית המשפט המחוזי מציין דווקא את המשיבים דכאן, ולא את ההקדש, כצדדים לערעור. כך או כך, איני סבור כי יש בסוגיה האמורה כדי להשליך על בקשת הארכה שלפניי. התגובה לבקשת הארכה הוגשה על ידי עו"ד ענאן עבד, אשר ייצג את ההקדש בבית משפט השלום ובבית המשפט המחוזי. בנסיבות אלה ברי כי דבר הגשתה של בקשת הארכה ידועה להקדש וכי תגובתו של עו"ד עבד משקפת את עמדת ההקדש (ואף לא נטען היפוכו של דבר).

3.עיינתי עיין היטב בבקשה להארכת מועד, בתגובה לבקשה ובתשובה לתגובה. אכן, המשוכה העומדת לפני המבקש בגדר ההליך הערעורי אותו הוא מעוניין להגיש גבוהה וזאת בשים לב, בין היתר, למבחנים החלים ביחס לבקשות רשות ערעור ב"גלגול שלישי", כמו גם לטענה בדבר "מעשה עשוי" מחמת העובדה שהמבקש פינה את הנכס והוא הושכר לצד שלישי. אף לא נעלמו מעיניי התהיות אשר נזכרו בתגובה לעניין השאלה האם המבקש פעל בשקידה ראויה, כמו גם העובדה שהבקשה להארכת מועד לא נתמכה בתצהיר.

מן העבר השני יש להביא בחשבון את העובדה שהבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת בקשת רשות הערעור, ובכך יש משום שיקול ממשי התומך במתן ארכה. זאת ועוד, בנסיבות העניין מוכן אני להניח כי החלפת הייצוג הקשתה, ולוּ במידה מסוימת, על הגשת בקשת רשות הערעור בתוך המועד.

4.לאחר שאיזנתי בין השיקולים השונים הגעתי לכלל מסקנה כי הפתרון המידתי בנסיבות העניין נעוץ במתן ארכה קצרה להגשת בקשת רשות הערעור, תוך חיוב המבקש בהוצאות בגין הגשתו של ההליך דנן.

5.אשר על כן, מורה אני כדלקמן:

א.

המבקש יהיה רשאי להגיש את בקשת רשות הערעור עד ליום 31.8.2016.

ב.

דבר הארכה יצוין בפתח ההליך, ככל שיוגש, והחלטתי זו תצורף כנספח.

ג.

בשים לב לאמור בפיסקה 2 לעיל, הן המשיבים דכאן והן ההקדש יצוינו כמשיבים בבקשת רשות הערעור. המבקש יכלול התייחסות לסוגית זהות המשיבים בבקשת רשות הערעור.

ד.

המבקש יישא בהוצאות בסך 3,000 ₪ בגין הגשת הבקשה להארכת מועד.

ניתנה היום, י"ח

באב התשע"ו (22.8.2016).

גלעד

לובינסקי זיו, שופט

ר

ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עא 18985-12-15

הלכות

  1. 1בקשה להארכת מועד שהוגשה בתוך המועד הקבוע בדין מהווה שיקול ממשי התומך במתן ארכה