בש"א 5395/98 בן קיקי רפאל נ. עירית טבריה

ערעור על החלטת הרשמת, השופטת אפעל-גבאי, מיום 6.8.98, לפיה נמחקה בקשת רשות הערעור שהגיש המבקש במסגרת רע"א 490/98, מחמת אי הפקדת ערבון.

דין הערעור להידחות. ההחלטה נשוא הערעור אינה אלא חוליה אחרונה ותוצאה מתבקשת של שרשרת החלטות שקיבלה הרשמת בעניינו של המבקש. ביום 4.2.98 דנה הרשמת בבקשת המבקש למתן פטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון וקיבלה חלקית את הבקשה, כך שפטרה את המבקש מתשלום אגרה וחייבה אותו בהפקדת ערבון בסך 5,000 ש"ח. ביום 17.2.98 נדחתה בקשת המבקש להארכת מועד להפקדת הערבון והוא נצטווה להפקיד את הערבון תוך 15 יום ממועד המצאת ההחלטה. ביום 29.6.98 הגיש המבקש "בקשה להשמיע תגובה" (כעולה מן הבקשה, ביקש המבקש, כי יינתן לו לעין בתגובת המשיבה לבקשתו הקודמת). בקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 9.7.98. החלטה בה קבעה הרשמת:

"איני רואה יסוד לשנות את ההחלטות שניתנו ביום 4.2.98 ו- 17.2.98. לפנים משורת הדין, ועל אף האיחור הממושך, אני מאפשרת תשלום האגרה והפקדת הערבון עד ליום 1.8.98. לא תשולם האגרה ולא יופקד הערבון ביום זה, יובא אלי התיק ביום 2.8.98 לשם מחיקתו."

ביום 6.8.98 ניתנה ההחלטה נשוא הערעור.

בערעור שבפני שב המבקש ומעלה טענות באשר לאמצעיו הדלים ולסיכויי בקשת רשות הערעור שלו. כמו-כן הוא מעלה טענות נגד אי-העברת תגובת המשיבה לבקשותיו הקודמות. מקומן של טענות אלו, אם בכלל, היה במסגרת ערעור על ההחלטה שלא לפטרו מהפקדת ערבון (החלטה מיום 4.2.98). המבקש לא ערער על החלטה זו בשעתו, ולא הפקיד את הערבון. אין הוא יכול לבוא כעת ולתקוף את ההחלטה המקורית, שניתנה לפני למעלה מששה חודשים, ואף לא את ההחלטה מיום 9.7.98, אך משום שיישומן מביא למחיקת בקשת רשות הערעור (השוו: בש"א 5054/97 יעקב אליאס נ' פרקליטות מחוז תל-אביב אזרחי , לא פורסם).

הערעור נדחה.